לעיתים קרובות מגיעים לקליניקה שלי ילדים שמתקשים לשבת במפגש בגן, שמתקשים להיות בכיתה שיעור שלם, שנראה כאילו הם לא מקשיבים למה שאומרים להם, לא נעתרים לסמכות וכן מתקשים בכניסות למקומות חדשים- נכנסים ללא התאמה ב"שיא הכוח" או נצמדים להורים או לדמות המטפלת ונמנעים מהשתתפות ועוד. עבור רובם, האבחנה תהיה של הפרעת קשב או ליקוי בויסות החושי.
מה ההבדלים בין האבחנות בביטוי הקליני שלהם :
הילד עם הפרעת הקשב:
- הפרעת קשב תתאפיין ביכולת להקשיב זמן קצר יחסית.
- בקושי להקשיב לחוקי משחק עד הסוף והצורך "כבר להתחיל", הקושי להתאפק (אימפולסיביות)
- בצורך לחזור על חוקים וכללים שוב ושוב (קושי בהתארגנות)
- מעבר ממקום למקום (יתקשו לסיים משימה או משחק, ימצו אותם מהר וכבר ירצו לעבור הלאה)
- בילד ששמע כבר כל כך הרבה "למה אתה עושה את זה?" ו"כמה פעמים אמרו לך" שהוא כבר או מתוסכל וללא מוטיבציה להצלחה או מאמץ לו התנהגות מתנגדת לשם השרדות (מצדיק את הזהות שנתנו לו)
- ילד שיצעק לעיתים קרובות (אולי כי אינו שומע את עצמו, אולי כי לא הקשיבו לו וזו דרכו למשוך תשומת לב ופעמים רבות זו הדרך שלו להרגיש את עצמו ולהנכיח אותו).
- ילד שיזדקק לתנועה וחוויה בעוצמה רבה (יהנה מרכיבה באופניים, לקפוץ, לרוץ, לזרוק כדור בעוצמה ועוד)
- ילד שישים לב לסביבה שלו בחדות רבה (ישמע הכל, יקלוט הרבה פרטים שיסיחו את דעתו ועוד).
ליקוי בויסות החושי: החושים הם הדרך שבה מערכת העצבים שלנו קולטת את העולם. כל אחד מאיתנו נולד עם פרופיל-סנסורי שונה. יש מי שיעדיף חיבוק חלש ומי שיעדיף חזק. יש מי שצריך למלא את הפה באוכל ויש מי שיעדיף ביסים קטנים. זה וגם זה בסדר ותקין. ליקוי בויסות החושי מתקיים כאשר אין איזון ויש הפרעה בתפקוד (למשל קשה למצוא בגדים שיהיו נוחים, לשנות את האוכל ועוד).
מי הילד עם הליקוי בעיבוד החושי (SPD) :
- פעמים רבות ילד שיחשוש משינויים
- שירבה לשים ידיים על האוזניים עם יהיה רעש חזק או להפך ימשך לרעשים חזקים או מראות
- ילד שיבדוק גבולות לעיתים קרובות, בעיקר של עצמו (יחפש ריגושים, יפעל באופן מסוכן)
- ילד שלא ירגיש שהוא נוגע באחרים, יגע בהם חזק מידי ועוד
- יתכן שהוא יפול לעיתים קרובות (קושי לארגן את הגוף)
- קושי ללמוד מטעויות עבר (להבין סיטואציות חברתיות) כך נמצא את עצמנו אומרים לו "לא" שוב ושוב ללא הפנמה.
- ילד שישמור באדיקות על המרחב שלו (מי שיתקרב יחטוף) או שיתפוס מרחב רחב מידי (יתקשה לשבת, ידיו בכל, צריך את כל הספספל באוטו כי זז כל הזמן וכו)
אלו רק דוגמאות חלקיות אך הנפוצות ביותר במפגש הקליני
לשני סוגי הילדים ככל הנראה יש הורים שמתמודדים כל יום עם קשיים יחד איתם, מתקשים לקיים אורך חיים רגוע ומוצאים את עצמם, בהשרדות.למעשה, בטיפול ובהדרכת ההורים נתמקד בשני מוקדים
למעשה בטיפול ובהדרכת ההורים הנלווית נתמקד בשני נושאים:
- הכרת הילד וההורים- זיהוי צרכים של כל הצדדים ושימת לב על הפער.
- התארגנות מחודשת בתוך המציאות ומגבלותיה בהתאמה לצרכים שזוהו בסעיף הראשון.
בטיפול במוזיקה (בכל גיל) אשים לב לנקודות הבאות לדוגמה:
- האם הילד נשאר במקום אחד או מתפרס על כל החדר- מספר לי על הבטחון ועל הצורך שלו
- האם הילד זקוק הקטן/גדול
- האם הוא בוחר כלי שהמניפולציה להפעיל אותו היא פשוטה (תוף למשל) או מורכבת (גיטרה, כלים עם מקוש וכו)- מדדים שמספרים לי את האופן בו הוא מתמודד עם דברים חדשים, עם אתגרים, כמה חשובה לו הצלחה וכמה "לא מעניין " אותו מה חושבים והוא רוצה להתנסות בדברים חדשים
- האופן בו הוא יחקור את הכלים(יוציא כלי נגינה אחד בכל פעם או ישפוך את כל הסלסלה למשל) – אני למדה מזה כמה חשוב לו סדר או לא, כמה הוא שם לב לסביבה המארגנת (הסלסלה) או שהגבול הזה לא קיים עבורו וכן הלאה
- האופן בו יבחר כלי קטן או גדול (שיסתיר או יחשוף את גופו) – גם כאן אתבונן מה הוא צריך והאם הוא מחפש אתגר או משהו קל, רוצה להסתתר או שיביטו בו וכן הלאה
- האופן בו ינגן חזק או חלש (האם הוא צריך עוצמה גדולה להרגיש את עצמו, האם הוא בודק איך אגיב, האם הוא מוותר על קולו שהוא מנגן חלש, לא רוצה שישמעו אותו כי אולי חושש מביקורת ועוד)
- האופן בו יבקש את ההתערבות שלי – שאנגן כמוהו, איתו, אחריו, אלווה ואתן בסיס לנגינה וכו.
- ועוד: כתיבת שירים, שמיעת שירים, הדהוד בנגינה או מילה, משחקים שמארגנים או מעניקים התנסות שונה במרחב ולחושים ועוד.
לכל מופע בחדר יש מקום להתבוננות, לכל תגובה להתערבות שלי כמטפלת מקצועית ומוסמכת יש משמעות. כאשר מסתכלים על רצף פעולות לומדים על הילד לא מעט, אך החשוב ביותר הוא שהוא לומד על עצמו מה הוא מעדיף וכך יוכל בעתיד לומר גם לסביבה מה נעים לו ומה לא.
מה הגבולות שלו והאם ניתן לעזור לו בהם – כמה הוא יכול להתגמש כרגע (מילת המפתח! ) וכמה הסביבה צריכה להיות קשובה לו אם הרצון להפחית התנגדויות וכו.
חשוב להבין שילד שמתנהג באופן לא מסתגל ככל הנראה יש לו סיבה לעשות כן. הוא למד, אי שם בדרך ההתפתחותית שלו, להתנהג באופן ששומר עליו ועל שלמות גופו וכל שינוי אצל מי מהצדדים (הורים/מורים- ילדים) דורש זמן ויש לראות את השינויים הקטנים בדרך ולהעריך אותם.
בטיפול במוזיקה שינוי והתפתחות יכולים להראות כך:
- ילד שישב רק ליד הסלסלה בפינה יתחיל לנוע בחדר בחופשיות
- ילד שזז ממקום למקום, יבחר להתמקד ב2-3 דברים ולהרחיב אותם- עלול לפתח התפתחות באלתור, לכתוב שיר מעבר לנגינה, למצוא ולהמציא חוקים חדשים עבור משחק מוכר.
- ילד שבחר המון כלים "גדולים" כדי לחוש את עצמו יבחר עם הזמן בכלי קטן שיהיה יותר קל גם לנוכח השני בחדר (אני או ההורה) להקשיב לו
- ילד שרצה רק לבד ירצה שננגן או נשחק ביחד
- ילד שדיבר רק בסוף המפגש, יחוש חופשי גם בתחילתו
- ילד שהביא תכנים רק של הסביבה "כולם אומרים לי", יתחיל להביא תכנים שקרובים אליו "הרגשתי לא טוב" וכו
עם ניסיון רב שנים עם המון ילדים נערים והורים אני יכולה לגלות מה יכול לקרות בעקבות טיפול מסוג זה :
- הילד יפחית התנגדות
- הילד יצליח להתארגן בתוך הכללים המקובלים
- הילד ירחיב את המעגל החברתי שלו משום סיגול התנהגויות השמות לב לצרכיו ולצרכי האחרים
- ההורים יתאימו דרישות ליכולות של הילד ושני הצדדים יחוו הצלחה גדולה יותר בהתארגנות בינהם
- הילד יהיה מרוכז יותר כי יחוש ששומרים עליו (פעמים רבות הפרעות הקשב למינהן מעורבבות עם אי-פניות רגשית מכיוון שיש לילד צורך להחזיק את עצמו בכדי להגן על עצמו)
- הילד וההורה יפעלו באופן חופשי ביותר בעולם לאחר שנבנה גבול ברור בין צרכים ויכולות
- הילד ילמד אסטרטגיות "סנגור עצמי" לומר מה הוא צריך ויכול ופסקול חייו יוכל להיות הרמוני יותר ולא צורם עם משפטים כמו "תמיד אתה…" "עד מתי" אלא עם הכרה כי הוא תמיד ירצה להיות ראשון- עכשיו לא נתפלא ונראה מה עושים עם זה.
- הילד ירכוש אסטרטגיות מתאימות להפחתת ההתנגדויות כגון – חבישת אוזניות לשם צמצום גירויים
- ועוד – בהתאם לצרכים ולמטרות הטיפול
רוצים לשמוע עוד? מוזמנים ליצור קשר לתיאום פגישה אישית או הזמנת הרצאה או סדנה בנושא
הדס – 054-6425951
