יום בריאות הנפש העולמי מצוין ב10 באוקטובר מאז 1992, כמי שעובדת שני עשורים עם ילדים ונוער עם לקויות נפשיות ורגשיות התפלאתי להריץ חיפוש של התווית #בריאות_הנפש_בילדים ולא להעלות בחכתי דבר.
מיד התחלתי לערוך חיפוש ברשת, האם ייתכן שזה טאבו שלא מדברים עליו ? האם כשיש יש קושי רגשי עם ילדים לא ממהרים להניח אבחנה של "ליקוי נפשי". עם השאלות האלה יצאתי לחפש ואני מקווה באמצעות כתבה זו להעלות את המודעות והרגישות לסובלים מקשיים רגשיים
מהן הפרעות של בריאות הנפש בילדים ?
בעיות רגשיות אשר משפיעות באופן ניכר על תפקוד הילד והסביבה. הקשיים יכולים להיות בתחום החברתי, התנהגותי וקושי ללמוד (אי פניות) שאינו נובע מקושי שכלי. חשוב לשים לב כי ילדים רבים עם קשיים נפשיים הם בעלי אינטליגנציה תקינה.
20% תחלואה בילדים ונוער! עליה מדאיגה
בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית באחוז הילדים המאובחנים כסובלים מהפרעות נפשיות שונות. כיום לפי נתוני הWHO (ארגון הבריאות העולמי) 50% מכל הפרעות הנפש במבוגרים הופיעו לפני גיל 18 וכיום 20% מילדי העולם מאובחנים כסובלים מהפרעת נפשית כלשהו.
העלייה הגבוה ביותר חלה באבחון הפרעת קשב וריכוז, הפרעה דו-קוטבית, הפרעות התנהגות והפרעות מקשת האוטיזם (הפרעות תקשורת).
העלייה נובעת לפי הפסיכיאטר דר' אורי גיא, מכמה סיבות :
- שינוי בשיטת האבחון מסיבות מחקריות אך גם סביבתיות (מודעות גדולה והסכמה להיבדק).
- גורמים גנטיים: אוטיזם, הפרעה דו-קוטבית והפרעת קשב הן הפרעות בעלות מרכיב גנטי משמעותי מוכח.
- גורמים בלידה וסביב ההיריון- טיפולי פוריות שהעלו את גיל הילודה, יכולת להציל ילדים בלידות מוקדמות יותר מבעבר לפני שמערכת העצבים שלהם הבשילה, שימוש בחומרים בזמן ההיריון ועוד.
- גורמים סביבתיים וחברתיים :
עם השנים עלו הדרישות האקדמיות, יתרה מכך בעבר לא כולם למדו כלל לימודים מוסדרים. המהירות בה הדרישות עלו, עם התנאים שהוחמרו (כיתות צפופות, מהירות תגובה לחומר, שעות השקעה רבות וטרם יודעים את השפעתה של הלמידה מרחוק המתקיימת בימים אלה) הקשו את ההסתגלות עבור ילדים שנדרשים ליותר תמיכה - אפרופו תמיכה, כיום בהעדר הצבת גבולות ברורה (סמכות הורית) הופכים ההורים לפחות משמעותיים כמדריכים ותומכים נפשיים וכך ילדים נאלצים להתמודד לבד עם אתגרי החיים מה שהוכח כמגביר חרדות, הפרעות התנהגות, הפרעות בריכוז, קושי בוויסות רגשי ועוד
ישנה חלוקה להפרעות מסוגים שונים כגון הפרעות אישיות, הפרעות מצב רוח ועוד אך החלוקה פחות רלוונטית משום שאנו פוגשים באבחון וטיפול תמונות מורכבות של מצב מולד ומצבי חיים. כאשר נולד במשפחה ילד שמצריך רגישות גבוהה במיוחד לצרכיו, ייתכן שלא יובנו צרכיו כראוי מסיבות שונות וכאשר לא יענו תתפתח התנהגות שמטרתה הישרדותה של הנפש. כאשר ההתנהגות תהיה חריגה ולא מתפקדת כמפורט מעלה, תתכן ובהמשך תאובחן כליקוי בבריאות הנפשית של הילד.
מתי מאבחנים ומי מאבחן ?
ניתן לאבחן קשיים רגשיים ונפשיים אצל פסיכיאטר ילדים או באבחון פסיכולוגי – פסיכודיאגנוסטי או פסיכודידקטי.
האבחון כולל סוללת מבחנים פסיכולוגיים מסוגים שונים כמו גם תצפית על התנהגות, ראיון אישי, הבנת הסיבות המשפחתיות והנסיבות והוא אבחון מקיף שמטרתו להצביע על עוצמת המצוקה של הילד ושל הסביבה ולבחון דרכי טיפול ותמיכה מתאימות לילד ולמשפחתו.
מהן אפשרויות הטיפול ?
חשוב לדעת כי ניתן לחיות באיכות חיים טובה מאוד עם קושי נפשי עם טיפול ותמיכה נכונים ומקצועיים.
- רבות ממסגרות החינוך המיוחד, אך לא רק, נותנות מענה לטיפול בילדים עם קשיים נפשיים. פעמים רבות מטפלים באומנויות שהוכשרו לכך יתנו את המענה משום שהם "מדברים" בשפה הטבעית להם, הקדם-מילית, בגילים מאוחרים יותר אומנות על כל רבדיה הוכחה כעוקפת מנגנוני הגנה ומנגישה את הגישה אל הנפש ובכך יתרונותיה.
- חשיבות הטיפול הרצוף מסבירה את הצורך גם בימי הסגר בהפעלת מסגרות החינוך המיוחד והטיפול.
- בחלק ממחלקות בריאות הנפש בקהילה (בתי חולים בעיקר) יש התמחות בטיפול בילדים בחלוקת גיל התפתחותית 0-6 שנים (שם הדגש הוא טיפול בילדים עם קשיים רגשיים והתנהגותיים בעוצמה גבוה בעיקר עם תופעות של חרדה הפריעה לתפקוד) , 6-12 שנים (קשיים חברתיים, לקויות למידה, הפרעות התנהגות, דכאון) , 12-18 שנים (משברי גיל ההתבגרות, דכאון, התקפים פסיכוטיים, תסמונות חרדה, קושי חברתי ניכר, משברי חיים, התמכרויות ועוד) .
הטיפול בבעיות רגשיות אצל ילדים הנו לעיתים קרובות משולב וכולל בתוכו: טיפול תרופתי, טיפול רגשי או פסיכולוגי, והתאמת הסביבה ודרישותיה למצבו של הילד כך שהילד יחווה גבולות והכלה. הניסיון מראה כי במקרים רבים טיפול משולב מעלה את רמת החיים ומביא להקלה ולשיפור. במקרים של סכנה לילד/נער או לסביבה יישקל טיפל תמכתי מקיף ו ניכר שייתכן ויכלול אשפוז תקופתי במידת הצורך עד קבלת איזון התנהגותי ונפשי והפחתת הסבל של הילד.
מתי פונים לאבחון ?
כאשר חשים שהילד במצוקה גדולה או בסכנה לעצמו או לסביבה או כאשר אין כלים להתמודד עם קשיים ניכרים בהתנהגות.
בעבר היה חשש מסטיגמה בעת פניה לפסיכיאטר (שהוא הרופא המומחה בנפש) וחשש שאבחון יפגע בעתידו של הילד והמשפחה. כיום יש מודעות גדולה יותר לכך שלא תהיה השפעה: החובה לסודיות רפואית חלה על כל רופא ומטפל בתחום בריאות הנפש, ומעוגנת בחוק זכויות החולה ובאתיקה של ההסתדרות הרפואית. חשיפת מידע רפואי יכולה להיעשות רק בהסכמת המטופל או הוריו במידה והוא קטין, כאשר חשיפת מידע ללא אישור היא עבירה על החוק.
אז למה לא מדברים על זה?
- חוסר מודעות
- סטיגמה
- הנחה שזה שלב התפתחותי שיעבור
- קושי לאמוד מצוקה של ילד שלא מכיר מציאות אחרת בניגוד למבוגרים למודי הניסיון וההשוואה החברתית.
ומה יהיו ההשלכות של סגר הקורונה על בריאות הנפש של הילדים?
נותר רק לקוות שמישהו נותן על כל את הדעת בשדה המקצועי, בשדה החקר אני נוכחת להתעוררות פעילות ערה בנושא.
ולסיכום :
התלבטתי איזה סיפור מקרה להניח כדי להמחיש את הסיפוק האדיר שיש בטיפול בילדים ומשפחות שהיו במצוקה גדולה ולאחר טיפול מתאים מצאו את מקומם בחברה בחיים מאוזנים וכאשר שלחתי אישורים לפרסום מקרים החלטתי רק לצטט אחד, שנים הוא סבל מהתפרצויות זעם קשות ולאחר טיפול מתאים סיים תיכון, עשה שירות לאומי והשתלב בעבודה "נו עזבי, הבטחתי לך שאני ארצה על זה להראות שזה אפשרי!"
ומה בין השדה הטיפולי בתרפיה במוזיקה ובריאות הנפש על זה במאמר "ניצוצות של הבנה".
