עכשיו יותר מתמיד, חשוב שתקפידו כהורים על המסרים שאתם מעבירים לילדים.

משפטים כמו "מה עשית לי" או "אני לא יודעת מה לעשות איתך? " או "אתה לא רואה שאני עייף?" הם משפטים שמפחיתים את סמכותיות ההורה ונתונים כוח לילד, מה שעלול לבלבל ילדים ולעורר חרדה שממילא גבוהה מאוד לאור אי-ודאות ושינוי השגרה.

מטרת החרדה בחיינו היא להתריע בפני סכנה ולבקש מהגוף והנפש להתארגן בהתאם למצב משתנה.

חשוב לשים לב שלחרדה יכולים להיות ביטויים רבים בילדים:

  • אילמות סלקטיבית– ילדים שידברו בלחש, לא ידברו במקומות מסוימים, מול אנשים מסוימים או כלל. חשוב לא להתייחס, לתת בטחון כשמכן מבינים אותם ולאפשר להם להיות במצב הזה. כן ילדים שיתחילו או יגבירו גמגום.
  • הרטבה- ילדים שהיו גמולים יותר מחצי שנה ברצף או ילדים שסובלים מהרטבה מידי פעם, יתכן וכעת תתגבר תופעת ההרטבה.
  • התאפקות- ילדים שנוהגים להתאפק עם הפרשותיהם, עלולים להגביר את ההתאפקות, זוהי דרכם לשלוט במצב לא-נשלט.
  • ביטויי תוקפנות או אלימות בבית: כעת עם שינוי השגרה והחרדה מסביב יכולים ילדים בגילאים שונים  לפעול בביטויי תוקפנות רבים יותר שמקורם בכעס ובתסכול שלהם וכמובן במקביל בהעדר כלים להורה ולילד להתמודד עם המצב. חשוב ראשית להבין את המצב שנית להציב גבולות ברורים של מה מקבול ומה לא ומה יקרה אם לא. זכרו, איום אינו דבר אפקטיבי אם לא ניתן כחלק מרצף אליו ניתן להתארגן. שימוש באיומים ועונשים לרוב יחליש את ההורה ויערער יותר את סמכותו.
  • טקסיות או חזרתיות– ילדים רבים יבקשו להיאחז באופן יזום בעוגנים בחייהם. חזרה מרובה על פעולה "מנקה" כמו שטיפת ידיים, או תנועה בחלל (הלוך ושוב)  או שימוש מוגזם בקול – יעזרו לילד להרגיש את גבולותיו הפנימיים והחזרה תהיה עבורו תנועה-רפיטטיבית ומרגיעה. זה הזמן לקבל את זה ולא למהר להיבהל או להפסיק את הפעולה, גם זה מנגנון הישרדות והרגעה בזמן חרדה, שימו לב האם ניתן להסיח את דעת הילד שבוחר בפעולות חזרתיות ולהרחיב את הזמנים בהם אינו צריך לפעול כך והוא חש בטחון. האמור תקף לגבי ילדים המוכרים עם OCD (הפרעה-טורדנית-כפייתית).
  • התעלפויות, סחרחורות וכאבי ראש- הינם ביטויים לרמת חרדה גבוהה. חשוב לזהות את הגורם לחרדה ולהגדיל את החופש היחסי שיש- למשל ילד שאומר שיש לו סחרחורת, להזכיר לו כי הוא יכול לשבת כעת או לבדוק אם הרגליים שלו יציבות מספיק להחזיק אותו או לאחוז בחפץ יציב קרוב.
  • כאבי בטן או כאבים במקומות שונים– לזכור ראשית כי ההנחיה היא לא לרוץ למרפאות אם זהו מצב הניתן לטפל בו בבית. לתת לילד לגיטימציה ולהאמין לו לומר לו "אני שומע שכואבת לך הבטן, בוא נראה מה יכול לעזור" – זמן להרבות בשתייה מרגיעה: מים או תה, לתכנן את האוכל שנאכל וכן הלאה.

בנוסף בתקופה הקרובה אנחנו יכולים לראות ילדים ש"ידבקו" אלינו יותר, יגיעו לחדר השינה שלנו בלילה, לא ירצו נחמה דווקא, יהיו עצובים יותר (עד דכאון) או לא מרוכזים יותר וחשוב שנצפה למצב כתגובה טבעית למצב דחק ואי-וודאות ונדבר על כך עם הילדים וכן נשמור למרות הכל על שגרה ככל שניתן ועם תמיכה מתאימה.

הבשורה "הטובה" – לכל משבר יש סוף. הוא רגע או רגעים בחיים. עברנו את הקורונה (הזמן שבו נכתב המאמר), נעבור גם את זה (עדכון בזמן מלחמת "חרבות ברזל").

רוב הילדים מתקשים בעיקר להתארגן מחוץ לגבולות, על אחת כמה וכמה ילדים עם רגישויות שונות כולל ADHD, ADD,  ילדים עם ליקוי בויסות החושי (SPD) ועוד, ולכן חשוב לעצור ולחשוב איך נכון להתארגן מחדש, מה העוגנים שיש בחייהם.

מה כדאי לעשות כדי להפחית חרדה בימים אלה:

  • הכינו סדר יום בו יש מקום לפעילות, מנוחה, ארוחה וכן זמן חופשי – רצוי שיהיה קרוב ככל האפשר לסדר היום לו הילד היה רגיל לפחות במה שנוגע לארוחות וזמן חופשי.
  • הכינו רשימת מקורות תמיכה בעת מצוקה שלכם או של הילד: להניח קיצורי דרך לטלפונים שיכולים להיות זמינים עבורם, רשימת פעולות שאתם יודעים שהם מרגיעים עבור ילדכם וכן הלאה
  • זכרו כי חרדה חיונית לחיינו, ברמה מסוימת. כאשר היא מפריעה לתפקוד היא בעייתית ויכולה להפוך לדפוס קבוע שיפחית את איכות חיינו ולכן למרות ההכרה בקיומה חשוב להפחית אותה על מנת לשמור על הבריאות הפיזית והנפשית.   הפחתת החרדה הטובה ביותר, מחקרית, הינה הסחת דעת ושמירה על מוקדי כוח (עוגנים) ככל שניתן. מוסיקה, משחק, ספר, יצירה, צפייה בטלוויזיה (ולא בחדשות!) הם אפשרויות שקל להתארגן בתוכם לשם הפחתת חרדה.
  • לילדים חרדים מאוד אני ממליצה להכין "בובות-חרדה" איתה יוכלו להתידד מחד ולפרוק את הכעס מאידך. ניתן להכין לה מקום לנוח, כפי שהילד מקווה עבור עצמו, כדאי להעניק שם כדאי להתיידד איתה ועוד. 
  • לילדים גדולים יותר אני מציעה לנהל יומן פיזי או בלוג או יומן-אומנות-ויזואלי על מנת לעבד את החוויה החריגה בחייהם. במקביל זמן טוב לשתף אותם בחוויות שלכם, ההורים, בזמן מלחמות או משבר מעברכם כילדים.

לסיום, התחלנו עם אמירות שעלולות לפגוע בחוסן הנפשי של ההורים והילדים, שימו לב אליהן ונסו לשתף במידה מותאמת אך בעיקר להראות כי אתם בעלי כלים להתמודד גם שקשה ולא ברור.

מאחלת ימים של שקט וכוחות,

הדס

  •  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ten + 12 =

© 2024 הדס שמואל.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support