מלבד היותי אמא אני מטפלת באמצעות מוסיקה. בחדר הטיפול שלי מנגנים, מדברים, משחקים ולא פעם שומעים מוסיקה. אני עובדת עם נוער כבר שנים רבות, מכל פלחי האוכלוסיה. בשנים האחרונות אני עדה להחמרה של תופעה שהייתה מוכרת פעם באופן שונה מיד אפרט.

מחקרים רבים שסקרתי בימים האחרונים בעקבות הארועים מראים קשר ישיר בין חשיפה לתכני שירים עם תכנים לא מוסריים להתרופפות המוסר ועלייה במקרי עבריינות מילולית, מינית ופיזית. לשירים ולמוסיקה מאז ומתמיד היה כוח לשינוי תרבותי ואישי אך כעת, בעידן אי-הפיקוח וקלות ההפצה ברשתות החברתיות, תופעה זו עלולה להיות מסוכנת במיוחד.

מטרת הטור היא להכיר את השפעת המוסיקה בגיל ההתבגרות, להבין את המקום שלה כגורם בהתרופפות המוסר והתנהגות עבריינית ובסוף – כלים להתמודדות והפחתת התופעה.

אני בעד חופש ביטוי אומנותי וחופש ביטוי בכלל אבל לא ללא תיווך, לא כל דבר צריך להישמע ללא פיקוח. אני מוצאת את עצמי, בטיפול, משוחחת על תכנים ושואלת על ערכים. החפצה בכל שיר, אלימות, אין מי שישמור הפופולריות הופכת את המסרים ללגיטימיים . אני נחשפת לשירים בין המסדרונות ואגב, גם חלק גדול מאלה שאתם יותר מכירים לא חפים מהחפצות והנמכות של מי מהמינים.

בתהליך ההתפתחות התקינה אנחנו מתחילים לפתח מוסר סביב גיל 4-5 שנים. האדם שמתפתח בחברה שמכוונת אותו נכון ישקול, בתנאי דלימה, האם פעולתו אתית או לא, האם יש חשש לפגיעה ביושרה הפנימית עקב מעשה מסוים ועוד. בהעדר כלים ותמיכה לאורך התפתחותו – הוא עלול לפעול, בהתפתחות תקינה וללא פתולגיה מובחנת, באופן תקין ומותאם חברתית.  הענות ללחץ חברתי היא רק ביטוי להעדר כלים להתמודדות.

על כן להורים יש תפקיד מכריע החל מלידת התינוק בלימוד בין טוב ורע, מותר ואסור- גבולות מוסר וקודים חברתיים. תפקיד ההורים לתת כלים לילדיהם להתמודד עם אתגרי החיים.

למוסיקה משמעות מיוחדת בגיל ההתבגרות:

  • שפה טבעית וגלובלית – המוסיקה היא שפה טבעית וראשונית לפני דיבור, כמו כן היא שפה בינלאומית, בעולם שהפך גלובלי היא מחברת בין אנשים בכל העולם.
  • כישורים חברתיים ובדידות- שומעים יחד מפיגים בדידות. אחת התופעות שההתפתחות הטכנולוגית הביאה איתה היא בדידות, חרדה חברתית והליקוי ברכישת כישורים חברתיים.
  • השפעות גופניות  -בעת האזנה למוסיקה חלים שינויים פיזיולוגיים רבים בלחץ הדם, בהפרשת ההורמונים בדופק ועוד, שינויים אלו תומכים ברגשות שמתעוררים בנו בעקבות שמיעת מוסיקה כמו עצב, שמחה, התרגשות וכן הלאה. שתי סוגי השינויים קשורים זה בזה וקשורים בסביבה והאופן בו שמענו את המוסיקה. עובדה מעניינית היא שכאשר אנחנו עצובים – ניטה לשמוע מוסיקה עצובה. בגיל ההתבגרות, אשר הדכאון נפוץ בו במיוחד, השירים העצובים יקבלו מקום של כבוד. מחקרים הראו כי היא אינה מגבירה דכאון אלא לרוב תומכת ומנרמלת, נותנת לגיטימציה, לרגשות העצובים וזאת בזכות הפרשת הורמון הפרולקטין שמופרש בעת ההאזנה.
  • יתרונות קוגנטיביים – למוסיקה גם יתרנות נוספים בתחום הקוגניטבי: היא מעשירה את השפה, היא יוצרת ניבי לשון, המורכבות שלה מעודדת יצירת קשרים במוח, יש ביכולתה לארגן ולשפר תפקודי זכרון וקשב ועוד
  • מעניקה שליטה – גיל ההתבגרות מביא איתו התמודדויות רבות החל מהגוף המשתנה וכלה בדרישות שעולות ובחוקים החדשים שנלמדים, למשל התנהלות עם בני המין השני וכ’ שמביאים לאי שקט, תסכול ואכזבה לא פעם. בפגישה עם תכני יום יום מורכבים, שמביאים לתחושת חוסר שליטה וחרדה, המוסיקה היא לא רק כלי להזדהות והבעת רגשות אלא ביכולתה גם לארגן את המחשבות בהיותה בעלת מבנה עם התחלה וסיום, מבנה חזרתי כך שניתן להתכונן אליו ולהתארגן מולו- היא המייצגת שליטה מול עולם כאוטי. מתבגר יעדיף לשמוע את המוסיקה שבחר שוב ושוב ולהשתמש בה כמנטרה שמרגיעה. תכני השירים, במודע או לא במודע יהווה עיבוד לתכנים היום יום בחייו.
  • גיבוש זהות ושייכות – הערצת זמרים- מחקר שנערך בישראל נמצא כי הערצת זמרים משמעותית במיוחד בגילאי 10-11, כנראה משום שבגיל זה מתחילה ההתנתקות מהסמכות של המבוגרים כגון מורים והורים והנער מתחיל לחפש דמות סמכות שונה וחדשה. למעשה הערצת מוסיקאים היא חלק טבעי בתהליך גיבוש הזהות. יש לשים לב שהדמויות המוערצות לרוב יהיו קשורות או להצלחה גדולה (כסף, פרסום, כוח השפעה וכו) או לכאלו שמייצגים את העולם הפנימי שלהם שלא תמיד נכון להם להציג אותו באופן ישיר.
  • ייחודיות– לנגן או לשיר זהו כלי לעיבוד ולשיתוף ברגשות או מסרים אך לרוב היכולת של נער לנגן מעצימה אותו וגם הופכת אותו למבודל וייחודי- לו יש משהו שלאחרים אין, יש לו קול יחודי. רשת חברתית– השירים ,שאינם מיינסתרים, מועברים מאחד לשני ומפה לאוזן וכך ממלאים חלק בשלב חיפוש הזהות והשייכות המאוד מרכזי בגיל-ההתבגרות. החוקרים מציינים כי המוסיקה שומר על זהות משותפת והיסטורית. בעת האזנה למוסיקה ניתן למתבגר כלי להשוות בין התפתחותו וגבולות הזהות שהוא הכיר לזו שמוצגת או מקובלת על פי השיר. מסיבה זו מתבגרים רבים בוחרים להזדהות עם להקה או זמר מסוים על ידי בחירת בגדים שמיצגים אותו, ציוד שמזוהה עמו ועוד ובכך סממנים אלו משמשים כהחרזה רשמית לחוץ אודות אישיותו של המאזין, העדפותיו ועוד. באופן זה המוסיקה משמשת ככלי לתיוג חברתי.
  • לפעמים ההערצה יכולה להיות בעייתית מכיוון שהמתבגר יפעל בהזדהות מלאה עם מושא ההערצה ולא יעצור לסנן את דבריו ולשפוט אותם או לבחון אם הם מתאימים לו. אם ההורה יתערב ויעביר ביקרות על התוכן המתבגר עלול לכעוס ולהעריץ את הזמר אף יותר.
  • משמעותית ביותר – מחקרים הוכיחו כי המוסיקה ששמענו בגיל ההתבגרות היא זו המשמעותית לו ביותר לאורך חיינו. מדוע? מכיוון שהיא ליוותה את רגעי ההתפתחות הפיזית והנפשית הכי גדולים לנו וכך היא מתקשרת אוסציאטיבית אליהם. בעת שיקום, חלילה , לאחר ירידה בתפקודים קוגניטיייבם מסיבות שונות, משתמשים בהשמעת שירים מגיל ההתבגרות של המטופל שהוכחו כזכרון שנשמר באופן הטוב ביותר.
  • עצמאות -מתבגרים מבקשים להתבדל מהוריהם, לגלות את כוחותיהם. שלב זה נדרש לשם פיתוח עצמאות.זהו שלב התפתחותי טבעי  נוסף שמזוהה עם גיל ההתבגרות.רבים יבחר להאזין למוסיקה שהוריהם אינם שותפים לה אלא לפעמים חברת השווים וכך  היא תייצר עבורם קונפליקט מול הוריהם. הפרדוקס הוא, שלרוב הם יחזרו דווקא לשירים שמחברים אותם להוריהם, שורשיהם וזהותם.

מה בין מוסיקה פופלרית “מיינסטרימית” למוסיקה “מחתרתית”.

בעבר היה ניתן להפריד בין שני הסוגות משום שהתרחש סינון ממשלתי, צנזורה, על תכנים שנראו פחות מתאימים לקהל הרחב. כיום, בכל יום-הולדת של פעוט אנו שומעים שירים של זמרים פופלריים שמילותיהן, מלבד היותן לרוב סלנג מושלם שמייצר שפת רחוב חדשה ומחתרית- היא אינה עומדת “בחוקי השפה” מעבירות מסרים מאוד בעייתים אודות יחסים בין המינים, תפקיד הגוף והמין ועוד.

הם קליטים, קצרים וחזרתיים,  משמיעים אותם בכל מקום וגם לא בגיל ההתבגרות הם משמשים תפקיד חברתי חשוב בכך שניתן להיות יחד ולשמוע איתם, ניתן לדון עליהם, הם נושא שיחה וניתן לעקוב אחריהם (מעניק משמעות). עם זאת, בהפניית קשב למילים, הם לרוב מאוד לא מותאמים לגיל השומע.

הבעיה לא מסתיימת בשירים שכולם מכירים, היא הולכת ומחמירה בשירים שאתם בדרך כלל לא מכירים אבל הנערים מביאים אותם לפתחי בחדר הטיפול.  השירים שמתבגרים בוחרים להביא לחדר הטיפול במוסיקה קשורים לעולמם האישי, הבן-אישי, החברתי והתרבותי. הקשבה משותפת למוסיקה משמשת ככלי להבעת אמפטיה ושיקוף  שהכרחי לקשר מיטיבי עם דמויות משמעותיו בחיינו. בטיפול, קשר מטופל-מטפל מנסה לשחזר (ולעיתים לתקן) איכויות קשר מיטבי ולהופכו למצרך נדרש בחיי המטופל לשם שיפור באיכות חייו.

מחקרים שנערכו אודות תפקיד המוסיקה שאינה עוברת בצינורות המקובלים – כלומר לא תשומע ברשתות הרדיו הציבוריות למשל, גילו כי שירים שאינם הופכים למייסטרים נחשבים כביטוי ל”מחאה חברתית” – מוזיקה מחתרתית. שירים עם מסרים קשים וחתרניים במיוחד נחשבים כנותנים ביטוי לתכנים העמוקים שאין מדברים אותם

היום לכל שיר יש מליוני צפיות ביו-טיוב. היום כל שיר יכול לעלות ללא סינון ורק לעיתים רחוקות הוא מייצר ספין תקשורתי כדוגמת הזמר שבחר להתבטא בגסות תחת דמות פקטיבית (דודו פארוק והשיר מים).

אז: מה ניתן לעשות?

  • ראשית להבין את משמעות המוסיקה כפי שהנחתי קודם. לא ניתן לוותר עליה, ניתן לעבוד איתה ומולה.
  • להבין את התופעה ואת השפעותיה.
  • שילוב בין מחאה חברתית הפוכה לרגולציה – גם לכם כהורים יש מה לעשות ואני מקווה שגם למחוקק יגיע המיע אודות ההשפעות ההרסניות של התכנים המוסיקליים והוא יחליט לפעול בהתאם.:
  • הגבלת תכנים שעולים והם פוגעניים או סימונם כמתאימים לצפייה בגילאים מסויימים (באירופה כבר פועלים כך)- יש המון כלים איך לעשות זאת ברחבי הרשת.
  • הסברה על חשיבות התיווך במפגש עם תוכן לא מתאים. צפייה בפורנו ושמיעת שיר עם תכנים מיניים או עבריינים אינה שונה באופן שבו נבקש להתמודד איתה.
  • להקשיב יחד, בלי שיפוט, להיות שותפים. ניתן לומר במרחב משותף שאתם מבינים שהמתבגר אוהב לשמוע את השירים אך אתם פחות והייתם שמחים למשל לשמוע מה הוא אוהב בהם – כך תווצר לא רק שותפות אלא גם הזדמנות לשיח משותף.

כהורים או אנשי חינוך:

  • בגילאים הצעירים יש לכם שליטה רבה יותר, כפי שציינתי מוסר וחינוך מתחילים מגיל צעיר, בחרו בקפידה את השירים שאתם משמיעים בבית, בעת אירוע חברתי וכו’- לא כל מה שפופלרי הוא המתאים עבור ילדיכם.
  • ניתן להגדיר רשימות השמעה ספציפיות בכל אמצעי השמעת מוסיקה זו עוד דרך לשלוט במידע.
  • הפוך על הפוך- המתבגר שומע תכנים קשים ולא רוצה שתאזינו איתו- נסו להקדים אותו- ללמוד על הזמר, על התכנים, הידע שלכם שיובא בפניהם יכול בהחלט להוריד להם את החשק להעמיק בו, הלא הקונפליקט פה הוא כלי חשוב לגיבוש הזהות (:
  • נושא שיחה- גם על המוסיקה שלכם בגיל ההתבגרות גם על הצנזורה שהייתה פעם ואיך אתם הייתם צריכים להתאמץ לשמוע תכנים מסויימים וגם על החשש שלכם כעת- כל נושא הוא פתח לתקשורת וכלי ליחסים בינכם- מותר וחשוב לדבר על הכל.
  • ואחרון- לשים לב למה אתם מקשיבים – שירים, מילים, מעשים. מהו פס-קול החיים שלכם ושל ילדיכם ואיך ניתן לשנות אותו על ידי הפניית תשומת לב.

קריאה נוספת על מאפייני גיל ההתבגרות כפי שפירסמתי ב- YNET ניתן לקרוא כאן

רוצים לשמוע עוד? להבין? בהרצאה שלי #למי_הקשבת נפגוש סיפורי מקרה רבים ומקבל כלים להתמודדות יום-יומית עם כל תופעה.

4 דוגמאות בלבד לתמיכת המסר

לסיכום- בא לי לחשוף אתכם לתכנים רק כדי שתבינו ותוכלו לבחור לתמוך ביוזמה שלי לצנזורה או פיקוח, או אפילו להיות מודעים להשפעה של התכנים שהילדים שלכם נחשפים אליהם. אפילו השירים הפופלריים יותר מאלו שבא לי להניח לא חפים מאלימות מינית


“אל תעלם אל תעוף,
תביא נשיקה לפרצוף
איפה הלכת, איפה הלכת, איפה הלכת
פעם אתה כאן ופעם שם
מסמס ‘ערה?’, כשאתה לא נרדם
“נו מה נהיה, את לא עונה
ולמה כל דבר זה דרמה?”פעם אתה קר ופעם חם
מחזיקה אותך קצר לא סתם
זה אטיטיוד, אתה חמוד”,

נועה קירל מתוך השיר “חצוף נכון ליום 21.7.19 13,197,056 צפיות, השיר עלה לאוויר ב28.4.19~
————————————————————————————–





או השיר של עומר אדם :
אם אני לא עונה לה אוי אוי אוי אוי
זה בא לה בגלים עולה לה אוי אוי אוי אוי אוי
משחקי הכס משחקי לשון נשיקה וחמודה כנסי לישון
אל תתעצבן צא לעשן תגיד אמן היא לא רוצה להתחתן|”

עומר אדם מתוך השיר “חברו שלך” לשיר נכון ליום 21.7.19 יש 34,153,328 צפיות

12 בבוקר מנגינה מלטפת מהחדר
בן שלך הלך השאיר פתוח ביי ביי לך בית ספר
אמא בדקה על הזמר הפסיכופת
תוך שעה, שעתיים כבר עשתה עלי דוקטורט
נגיעות עניינים ליטופים עצמיים
ערב טוב גברת אני טוב במבטים אני
ערב טוב רק שתדעי אני קורא אותך אני
לא תעבדי לי בפנים
לא תעבדי לי בפנים
מה זה פה משרד הפנים?!

דודו פארוק מתוך השיר .”מים” – לשיר יש נכון ליום 21.7.2019 1,639,029 צפיות ביו-טיוב , השיר באוויר מיום 18.3.2018
__________________________________________

את לא תינוקת, אבל אני קורא לך בייבי 
בייבי, בואי אליי ונוריד ת’בייבי-דול 
בייבי בלי מעצורים את הבייבי 
אופס אני גומר, אופס היא לא הספיקה 
לא תינוקת אבל אני קורא לה בייבי 
בייבי, בואי אליי ונוריד ת’בייבי-דול 
בייבי בלי מעצורים את הבייבי 
אופס אני גומר, אופס היא לא הספיקה 

אז תרימי את הראש סתכלי לי בעיניים 
מאמי שוב זה s.k.y ממריא הוא בשמים 
מאמי אני מרקיד עכשיו תזיזי תרגליים 
יתרון להיות גבוה אני רואה לך ת’שדיים 
מאמי, מה עושים אולי עכשיו נתחיל לרקוד? 

רון נשר מתוך השר “בייבי.” לשיר יש נכון ל21.7.2019 1,634,870 צפיות ביו-טיוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

five × 3 =

© 2019 הדס שמואל – טיפול רגשי במוסיקה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up