חרדת נטישה, חרדת זרים וחפץ מעבר

קריאה שקשורה: הכנה לקראת פרידה בגן כפי שפורסם בYNET  כאן. 

אחד הנושאים העיקריים שאני נשאלת לגביו. מנסה לעשות קצת סדר:

תחושת החרדה הראשונה מתחילה עם הגעת התינוק אל העולם.
כאשר התינוק שוכב בבטן אימו, הוא איננו מרגיש חסר, כל צרכיו מסופקים ולכן אין חרדות. הלידה היא שינוי- ממצב של "נירוונה, אל קרחנה" – המון מידע לא מסודר ולא מאורגן.
התחושה הראשונית של הילוד היא חנק- אין לו אוויר, ברחם הוא קיבל את החמצן דרך מחזור הדם של אמו. אור חזק ורעשים מקבלים את פניו, רעש גדול סביבו, קור ושטח עורו מתכווץ. לאחר כמה שעות הוא מתחיל גם להכיר את מנגנון הרעב.

כבר מהשעות הראשונות לחייו תינוק מתוודע למנגנון שילווה אותו כל חייו:
מצוקה-חרדה-סילוק המצוקה-הפחתת חרדה- תחושת רווחה והקלה.

למעשה, חרדה היא הפעולה הראשונית של מנגנון ההישרדות שלנו כבני אדם.

בכי הוא הכלי הראשון באמצעותו מביע התינוק את מצוקתו וחרדתו, בהמשך חייו, החרדה תבוא לידי ביטוי על-ידי צעקות, אלימות ועוד.

החרדה הראשונית הזו הינה תחושה אוניברסלית, כל תינוק בעולם חווה אותה. ללא מילוי צרכיו הבסיסיים: חום (טמפרטורה), מגע, אוכל והתייחסות, התינוק ייחלש ויהיה מקום לתחושת חרדה מתמדת המאיימת על קיומו הפיזי.

אנו נולדים כיצורים מכווני קשר :

בכל סוג של קשר מתבטא הצורך להרגיש בטוח, אהוב ונוח.
עם זאת, כל אחד זקוק לאותם מרכיבי הקשר בעוצמה שונה וכן משתנה, לאורך חייו.
בראשית החיים, מושקעת כל תשומת הלב של האם אל התינוק, בקליטת מסריו וסיפוק צרכיו.
התמסרות זו נדרשת על מנת לבסס את "ההתקשרות" (מונח שטבע פסיכולוגי ורופא הילדים :וויניקוט).  הבכי הוא איתות ראשון למצוקה, ובערך לקראת גיל חודשיים הוא גם מתחיל לשמש כתקשורת: תינוק בוכה- אמא מגיעה וכן הלאה.

שלבי התפתחות התקשורת

• חיוך- הוא ראשית התקשורת ההדדית בין ההורה לילד וכן הוא משמש, מגיל צעיר, לסימן שנעים וטוב (משוב חיובי).
• (אצל ילדים גדולים יותר חיוך יכול להיות גם סימן לריצוי, מבוכה, ואפילו חרדה).
•  בתקופת ראשית חיים זו, התינוק אינו מזהה את עצמו כנפרד (פרויד קרא לזה "לא עצמי") אלא כחלק מגופה של האם. עם הזמן, ובהתאם לתגובות מסביבו, הוא יבין את ההפרדה, שתגיע לשיאה (בהתפתחות תקינה) סביב גיל 3.
• לקראת גיל 5 חודשים, התינוק כבר רגיל לסדר מסוים בו מתנהלים חייו, והוא שוב ותובע שהדברים ישארו כפי שהם.
• אבל, לצערו או למזלו, רצה הטבע, וההתפתחות המוטורית שלו, אינה תואמת את קצב  ההתפתחות הרגשית.
• כך, אם היה רגיל להיות עטוף במיטה בתוך מעגל של רוך, כעת ידיו ורגליו רוצות לנוע. הוא איננו מבין לגמרי מה קורה לו והוא ילמד על השינוי החדש, לאט, ובאמצעות השבה של הסביבה (" היה מתוק אתה מתהפך! ראית שאתה מתהפך!").
• לכן, אכן מגיל 5 חודשים לערך, כאשר דברים משתנים במעט, התינוק עלול לחוש "בחרדת הזרות". בהתחלה היא מכוונת לכל שינוי קטן (האופן בו מנגבים את הראש, הדרך בה פתאום אוכלים -"טעימות" …וכו). התינוק חש שמפרים פה את כללי המשחק, הוא אינו מצליח לעמוד על עוצמת השינוי. התגובה שלנו כהורים, תהיה לתמוך בו בכל שינוי (ואז מתחילים לרוב גם שינויים גדולים: טיולון, יציאה למשפחתון ועוד). קשה להכין תינוק לשינויים, כפי שהייתי מכינה ילד בוגר יותר, השפה היא איננה שפתה עדיין, ולכן עיקר התמיכה תהיה בהרגעה אחרי הופעת החרדה ולא במניעתה!

דוגמה לאופן בו זה בא לידי ביטוי :

תינוק בן 5 חודשים שנכנס עתה למשפחתון, איננו מכיר את פני המטפלת, את החדר או אופן הטיפול בו. הכל משתנה לו. סביר שיבכה או ירבה לישון (דרך התמדדות). לשגרה הדוקה יש משמעות אדירה בשלב זה. הדברים צריכים להעשות באותו אופן, על מנת להיות צפויים.  כשההורה יפגוש את התינוק בסוף היום, סביר שילדו ירגיש חשדן וכעוס מול ההורה. משימת ההורה היא "לשקם את יחסי האמון בינהם". ההורה לא צריך לעשות מאמץ על, אלא להפך, לשמור על השגרה המוכרת, להשתמש במילים המנחמות והחמות, ככל שניתן. להזכיר לילדו, שלא הכל השתנה בעבורו. זוהי תחילתה של הסתגלות.  (צריך לשים לב, שכמו כל דבר בחיים, אופן הפעולה לא צריך להיות נוקשה מידי לאורך זמן. שינויים קטנים לאחר ביסוס שגרה, מבורכים. הם אלו שיתרגלו הסתגלות בעוצמה מתאימה).

כאמור, מהות הקשר בין התינוק לילד הינה הפחתת חרדה. היכולת של הורה, פעם אחר פעם לאורך החיים להוריד את רמת החרדה השל הילד, היא זו שתביא לקשר טוב ומשמעותי עם הילד.

• יכולתו של התינוק לזהות את המוכר בעצמו ובסביבה ולהפריד בינו לבין הסביבה, מתחילה לאחר גיל 6 חודשים.
• הסביבה של התינוק מתחילה להיות מוכרת, הוא מתחיל להבחין בדמויות המשמעותיות סביבו וכן בסביבה הפיזית שלו. לאט לאט הוא מתחיל להבין כי יש דמויות אותן הוא מכיר ודמויות "זרות".
• בהתפתחות תקינה, ילד יתמודד עם הזרות הזו יחסית בקלות: הוא יחווה התרגשות למראה זר, התעניינות ואולי יראה גם אי-נוחות. אם יינתן מענה נכון לאי-הנוחות שלו- לא תתפתח חרדה ברמות גבוהות ולהפך, יהיה תהליך הסתגלות לשינויים וחיזוק המסוגלות העצמית.

מה כדאי לעשות?

דרך עיקרית להפחית חרדה בכדי שלא תהפוך לחרדת נטישה בגיל 6חודשים עד שנה וחצי (לערך) הינה לשמור על סדר פעולות קבוע, סדר יום נוקשה, שגרה צפויה ולהיענות לכל קריאה לעזרה מצד התינוק (בכי למשל) באופן מידי, אך לזמן קצר (עד הרגיעה- על מנת לא לפתח תלות חדשה).
חשוב מאוד גם לקיים הכנות מילוליות (משפטים מרגיעים וקבועים) לפני כל פעולה, החל מגיל הלידה! : "אני הולכת להרים אותך ולהחליף לך חיתול", "אתה הולך לישון אבל אני פה בחדר הסמוך ונתראה בבוקר" ועוד.

אין זה נכון למנוע כל מפגש, אך יש להבין את הקושי, ובמידת האפשר לעשות זאת בהדרגה.  יש לשים לב לצרכיו של התינוק ומה קורה לנו, כהורים, כגבר או אישה, כאשר הוא מסרב ללכת, לסבתא למשל. האם אנו מתביישים? חשים אכזבה? הכל הגיוני ובלתי נמנע, ועם זאת, אם אנחנו, כהורים, מספיק נבין את הקושי, יהיה לנו קל להיות לעזר לילדינו בדרך אמפתית, להסתגל לשינויים ולהפוך אותם למוכרים.

• לקראת גיל 8 חודשים רצוי להצמיד לתינוק בובה או חפץ שישמשו לו "אובייקט מעבר"– יסמנו לו את הקשר בין הבית (העולם החיצוני) ובין הביטחון בשיבה הביתה   (העולם הפנימי). קיומו של "חפץ מעבר" יכול מעוד להקל על מעברים בין מסגרות ודמויות שכן הוא משהו "שנשאר". גם מוצץ יכול לשמש "חפץ/אובייקט מעבר".

לסיכום, חרדה היא מנגנון חשוב להשרדות, הפחתת חרדה נעשית על ידי הענקת תחושת בטחון. בהצלחה!

הערה חשובה: חלק מחפצי המעבר של ילדים יהיו "דמיוניים" או "חסרי חשיבות" בעיניי הסביבה ("מה הוא נצמד לתווית הבגדים .. " ? ) אך עבור ילדים זו דרכם, בעצם לא להיות לבד. הנה הילד, בשיר של מרים ילן שטקליס מסביר את זה נהדר :

תגיות

PSD (1) איומים (3) אילמות סלקטיבית (3) אלימות (4) בעיות התנהגות (2) גבולות (6) גיל ההתבגרות (2) הדרכת הורים (2) הכנה (2) הפחתת חרדה (2) הפרעות התנהגות (4) הפרעות קשב (2) הפרעת התנהגות (3) הפרעת נפש (2) הפרעת קשב (2) הרצאה (2) הרצאות (2) התמודדות (14) התעללות (2) ויסות חושי (2) וירוס הקורונה (2) חגים (3) חרדה (7) טיפול במוזיקה (2) טיפול במוזיקה בהפרעות נפשיות (2) טיפול במוסיקה (5) טראומה (3) ילדים (2) כלים (2) כעס (4) מוות (2) מסכות (2) מצב בטחוני (2) מצוקה (1) משבר (2) משחקים (6) ניצוצות של הבנה (2) סמכות הורית (4) עונשים (2) פחד (4) פחדים (4) פסח (2) קורונה (2) תוקפנות (5) תקשורת מקרבת (11)