משמעות המשחק בחיינו

" אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מתבגרים, אנחנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק"

– ג'ורג' ברנרד שו

המשחק הוא חלק אינטגראלי וטבעי בעולמם של הילדים. אנו לוקחים כמובן מאליו את יכולתם של ילדים לשחק ואת הצורך שלהם במשחק. טיפול רגשי בהבעה ויצירה מנסה להגיע לעולמם הפנימי של ילדים דרך הסביבה הטבעית שלהם ובאמצעות השפה הנגישה להם, שהיא לרוב לא בהכרח השפה המילולית. 

לחשיבות המשחק והמשחקיות יש הסברים שאת חלקם אנסה להראות כעת: מלאני קליין, ממשיכת דרכו של פרויד, ראתה במשחק של ילדים פעילות בעלת חשיבות מרכזית וטענה שהם מקבילים לחלומות ולאסוציאציות חופשיות של מבוגרים. היא הייתה הראשונה להראות כיצד המשחק מבטא פנטזיות ומשאלות בלתי מודעות ומשמש במה להופעה של דמויות מופנמות אשר מיוצגות בה בדרך סימבולית. תלמיד אחר של פרויד, אריקסון, ראה במשחק פעילות משחררת האמורה לחזק בילד את כוחותיו ולהכינו ליצירת קשרים הדדיים עם סביבתו.  תרומתו הגדולה של ויניקוט הייתה בכך שראה במשחק אקט של יצירה. המשחק על-פי ויניקוט הוא גשר בין המציאות הפנימית לחיצונית. תיאורטיקנים שונים ציינו מגוון גורמים אשר המשחק מכיל בחובו ובינהן: המשחק כמנגון הגנה מפני עצבות, כנחמה, כפורקן, כאמצעי שליטה, כאמצעי לגילוי עצמי, כחיקוי, כאמצעי ביטוי, כדרך לעיבוד ועוד. 2 מאפיינים עיקריים למשחק: האחד, המשחק משלב חשיבה ועשייה והאחר, המשחק כולל תמיד רכיב של הנאה.  המשחק הוא מימד חשוב ביותר לבריאות נפשית. המשחק מהווה דרך לביטוי של החלק בעצמי שוויניקוט קורא לו "העצמי האמיתי". בטיפול, העיסוק במשחק כביטוי לעצמי האמיתי פותח אפשרות לחוויה של שמחה, גדילה וחקירה של הגבולות הפנימיים והחיצוניים בסביבה מוגנת ובטוחה.

תתפלאו לגלות כמה ילדים "בעייתים" או בעלי מצוקה זמנית, מגיעים לחדר הטיפול וסה"כ רוצים "לשחק". האם זה באמת כל-כך שטוח, שפטני ושפוט לשחק? מעט על משחק:

אם כך הבה נתחיל לשחק!

כהורים חשוב לשמור על עצמנו כאינדיבידואלים עם צרכים משלנו אך חשוב גם לאפשר לילד להיות במרכז, להיות מושא העיסוק שלנו, לזמן מה ביום, כמו כל דבר בחיים- הכל עניין של מינון.

הכניסו לסדר היום שלכם חצי-שעה עד שעה ביום מינימום שבהן אתם מתפנים מכל עיסוק ורק משחקים עם הילד שלכם. לא תאמינו כמה תרוויחו מזה לאיכות חייכם בשאר הזמן, פתאום תראו שבעיות משמעת יעלמו, יותר זמן לעשות דברים של הבית יתפנה מעצמו (כי מנת תשומת הלב ניתנה ולכן ניתן יהיה לאפשר לכם להתפנות בזמן אחר) ותלמדו להנות מילדיכם ולפתח קשר איכותי.

זה לא בשמים. זה נגיש לכל אחד!

איזה סוג משחק? תלוי בגורמים שונים:

המלצות וסדנאות בהקשר כאן.

1. ילד צעיר שזקוק לתנועה-

• הכינו יחד איתו מסלול ופעלו בו בצורות שונות (מסלול יכול להיות מבובות, חישוקים, כסאות, מיכלים ועוד).

• בנו אוהל ושבו תחתיו (לא תאמינו לפעמים אילו תכני שיחה יצאו שם)

• הכינו עוגיות יחד- תנו לו להיות שותף להכנה, לארגון הסביבה, לתהליך ועוד.

• צאו לטייל עם הכלב יחד

• הקפיצו אותו ופעלו במרחב

• עשו עיסויי הדדי אחד לשני, אולי עם עוד ילד במעגל

• מסרו כדור יחד.

2. משחקי קופסה:

תלוי בגיל, במספר הילדים ובעיקר בזמן שתרצו להקדיש למשחק. חשוב לתאם ציפיות עם הילד: אם הוא רוצה לשחק במונופול ואתם יודעים שתוכלו להתפנות רק ל25 דק'- אמרו זאת. כנראה שמונופול לא יהיה בחירה טובה, כי היא תגרום תסכול גדול בעבור הזמן של הארגון, בכך שטרם קרה מהלך שיוכל להכריע מי ניצח וכו. פטנט טוב אם בכל זאת הילד מתעקש- הוא לומר שתמשיכו בפעם אחרת. היום, בעידן הטכנולוגיה המתקדמת, ניתן בקלות לצלם את הלוח ולהמשיך בפעם הבאה. 

שימו לב במשחקים לא לוותר לילד באופן מלאכותי, היו אמיתיים וכנים במשחקכם, רק ככה ילדיכם יעריך את כוחו נכונה, רק כך תתפתח מוטיבציה ללמידה.

שימו לב כמה הילד נותן לכם מקום במשחק, אולי הוא הוא אפילו עושה במקומכם? האם אתם מאפשרים זאת? אם כן מה המשמעות- שאתם מוותרים על מקומכם? שאתם מקשיבים? לכל מהלך במשחק חשיבות שונה מבחינה פסיכולוגית והתפתחותית.

שימו לב ממה אתם נהנים יותר או פחות בזמן המשחק- האם אתם מצליחים להיות מוסחים בקלות? האם אפשרתם שעה של שקט וזו הקלה בחייכם? האם הילד משתף כך יותר ביומו? האם זוהי שעת צחקוק בלי יחסי כוח ועוד.

3. טלוויזיה:

צפו יחד איתם. נהלו דיון על הצפייה בתוכנית האהובה עליהם. אח"כ אולי תבחרו לראות יחד את התוכנית האהובה עליכם דווקא- תתפלאו כמה ילדים שמחים שמשתפים אותם בדברים הסודיים (מבחינתם) של הגדולים.

4. משחקי בנייה, פירוק והרכבה:

יש כאן משמעות גדולה למקום הרגשי של הילד- כמה הוא צריך לבנות מבנה יציב? כמה הוא זקוק לכם לייצב? האם הוא מפרק מהר? האם הוא עושה "כמוכם"? האם אתם בונים יחד? מעניין ללמוד על היחסים בינכם דרך המשחק.

5. משחקים סוציו-דרמטי

באמצעות פלומבויל/בובות/ תחפושות- האם הילד שלי צריך ויכול להביע בהם תכנים תוקפניים שיש בו- האם הכרתי את הצד הזה בו? האם הוא חושש להיות ה"רע"? האם הוא מאפשר לי מקום. כמה הוא מדמה מציאות במחשק וכמה דמיון או השפעה מהסביבה והחיים שלו. ניתן לקרוא על משחק פשוט כמו מראה כאן.

עם מי משחקים? זמן זו הזדמנות מצוינת גם לאמוד את היחסים בתוך המשפחה, את הדינימיקה ואת הכישורים החברתיים של מי מהנמצאים- מי נכנס ראשון ? מי מוותר על מקומו? מי חשוב לו לנצח והאם התפקיד קבוע או משתנה? …

איך משוחחים בזמן משחק? עקרונות שיח כאן.

טיפול באמצעות מוסיקה היא שיטה אחת מתוך מגוון שיטות של טיפול בהבעה ויצירה,  המהווה ענף של פסיכותרפיה המציע דרך טיפול שונה, לא בהכרח מילולית, ובהכרח משחקית,  שמטרתה זהה ככל טיפול רגשי אחר וכוללת סיוע בהתמודדות עם שינויים ומשברים, סיוע בהתמודדות עם הפרעות ומצוקות נפשיות, העצמה אישית ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

seventeen + 10 =

© 2024 הדס שמואל.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support