טיפול רגשי, טיפול באמצעות אמנויות הינו מקצוע בריאות העוסק בטיפול נפשי בו נעשה שימוש בתהליכי יצירה והבעה אומנותיים. התהליך הטיפולי יכול לכלול הערכה, טיפול, ייעוץ, הנחייה והדרכה. העיסוק באמנויות השונות במרחב הטיפולי משמעותי לתפקוד נפשי בריא, מאפשר לבטא מצוקה בשפה לא מילולית, באופן שאינו מאיים על המטופל ואינו "שובר" הגנות, שלעיתים הכרחיות. כך מתאפשר קשר נוסף עם המטופל המתקיים גם בממד החוויתי, הגלוי והסמוי, שיש בו כדי להקל על ההתמודדות עם הקושי (הגדרה רשמית ראה ארגון יציג י.ה.ת- אני חלק מועדת המיתוג של הארגון ), כיום ניתנים טיפולים באומנויות גם דרך קופת החולים וגם במערכות החינוך עצמן.
"המקום של הטיפול באומנות הוא חשוב ומשמעותי" –
מהו טיפול באומנויות? סרטון ההסברה של י.ה.ת זמין כאן
טיפול במוסיקה לחרשים? לפגים? לסוף החיים? כן וכן!
טיפול באמצעות מוסיקה היא שיטה אחת מתוך מגוון שיטות של טיפול בהבעה ויצירה, המהווה ענף של פסיכותרפיה המציע דרך טיפול שונה, לא בהכרח מילולית שמטרתה זהה ככל טיפול רגשי אחר וכוללת סיוע בהתמודדות עם שינויים ומשברים, סיוע בהתמודדות עם הפרעות ומצוקות נפשיות, העצמה אישית ועוד.
טיפול במוסיקה נחקר מדעית ונמצא יעיל על אוכלוסיות רבות (כל אלה שנחקרו! החל מפגים ועד זקנה וליווי תהליכי סוף החיים. טיפול במוסיקה מקובל ונפוץ מאוד וניתן במסגרות נרחבות: גני ילדים, בתי ספר, בתי אבות, בתי סוהר, מסגרות החינוך המיוחד, מחלקות בבתי חולים וכתמיכה בטיפולים רפואיים, מכוני התפתחות הילד וקליניקות פרטיות.
מדוע מוסיקה?
ראשית-
למוסיקה קשר ישיר לתפקודי המוח וליכולתו להשתקם באמצעותה( Hillecke et al., 2005; Koelsch, 2009 ): המוסיקה מאגדת בחובה גורם קשבי (קשר בין מערכת שמיעה לקשב, יכולת הסחת דעת והפחתת כאב וחרדה, שימוש כתקשורת חלופית באוכלוסיות נרחבות כגון בעלי הפרעת קשב, בעיות התנהגות, אוטיזם וכו), גורם רגשי (מערבת אזורים רגשיים במוח וקשורה גם להשפעות על קשר בין הרגשות לבין מערכת העצבים האוטונומית, המערכת ההורמונאלית, מערכת החיסון ועוד), גורם קוגניטיבי (מבנה המוסיקה וקשר למקורות התחלת הקשר האנושי, מחקרים הוכיחו כי התחלנו לשיר הרבה לפני שידענו לדבר ( Wan et al., 2010) וכן את יתרונות השירה בשיקום הפרעות רבות כגון פרקינסון, אפזיות ואוטיזם) כן למוסיקה גורם התנהגותי-מוטורי (עצם המבנה שלה, חולשת על אזורים מוטוריים במוח ומזמינה להתנסות מוטורית עת מנגנים או פועלים בחסות המוסיקה) והגורם האחרון אשר הוא לב ליבו של הטיפול במוסיקה- הגורם התקשורתי והבין-אישי אם כאשר המוסיקה נוצרת בחדר ואם באופן בו המוח קולט אותה (מוסיקה רצפטיבית- האזנה למוסיקה).
שנית-
מוסיקה הייתה פה משחר ימי ההיסטוריה. עדויות מחקריות מראות כי בני האדם הקדמונים השתמשו בקולותיהם על מנת להזהיר אחרים, להפחיד, לחזר אחר בת זוג ולבטא את רגשותיהם. מאוחר יותר הם גם בנו כלי נגינה לשם בידור והסחת דעת (שכידוע תמיד טובה בדרך להתמודדות עם תלאות היומיום). כוחה המרפא של המוסיקה מצויין גם בתנ"ך: "ולקח דוד את הכינור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה" (שמואל א טז, 23). כן ניתן לראות את השימוש בקול ומוסיקה לרפואה בתרבויות רבות כגון השמאנים האינדיאנים, ביוון העתיקה ועוד.
שלישית-
מי לא אוהב מוסיקה? המוסיקה מלווה אותנו מרגע היווצרותנו ברחם אימנו. היא קצב פעימות הלב, היא קולות האברים הפנימים ופעולתם, היא קול האם והסביבה. התקשורת הראשונית של הורה-ילד היא באמצעות המוסיקה (Traverthen & Malloch, 2002) והיא זמינה ונוכחת בחיינו תדיר –אז למה לא להשתמש בה.
המוסיקה כאמור היא ערוץ תקשורת לא מילולי והטיפול במוסיקה אינו מצריך ידע או ניסיון קודם בנגינה.
למעשה, השימוש במוסיקה בחדר הטיפול יכול מצד אחד להיות אמצעי להגיע לעולמם הרגשי של המטופלים (music as therapy) ומצד שני להוות כר בטוח למרחב נעים אפילו בשל נוכחותה של המוסיקה וכוחה התרפויטי האדיר(music in therapy).
מתי יש לפנות או לא לטיפול? הנה קישור למאמר שלי בנושא כפי שהתפרסם ביום 21/7/2017 בYNET :
ניתן לקרוא כאן על שיטת הטיפול שלי .
וניתן לקרוא כאן כיצד מוסיקה יכולה לעזור בחיסונים ובדיקות כפי שחקרתי בתואר השני שלי, מתוך הטור שהתפרסם בYNET.
