צפייה בטלוויזיה – פוסט הדן ביתרונות ובחסרונות בעקבות החופש הגדול ובעקבות הידיעה כי אי אפשר למנוע אותה (-: 

בקבוצה שלי בפייסבוק “התפתחות רגשית-יעוץ מקצועי להורים” עולה מידי פעם שאלה לגבי צפייה בטלוויזיה. אז מה ? רק חסרונות? רק יתרונות? בואו ואעשה סדר:

הצפייה בטלוויזיה משמשת לנו למספר שימושים שונים: קבלת מידע, בידור, עיסוק חברתי (אפילו צפייה בסדרה עליה ניתן לדבר מחר בעבודה או בביה”ס נחשבת) ואמצעי ללמידה ותמיכה.

השפעת הטלוויזיה עלינו מתרחשת בכמה ממדים שונים:

  • היא מודל לחיקוי והזדהות-  שחקנים הופכים סלבס, מודל לחיקוי ודוגמה.
  • היא מטפחת בנו פסיביות– המאמץ הנדרש בצפייה בה הוא מינימלי. אין צורך למלא פערים, להשלים מהדמיון והכל ניתן באופן קונקרטי וחד ממדי (מה שרואים הוא זה שקיים).
  • היא מטפחת אדישות – אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם קהות חושים מול הודעות של אסונות או להפך- הצפה לא מווסתת מידיעה שהועצמה ויצאה מפרופורציה (נסו לחשוב על עצמכם שומעים על פיגוע וישר מגלגלים בראש את האפשרות שאולי הכרתם מישהו שם וכו או בהייה ללא יכולת לתפקד מול ידיעות שלכאורה אינן נוגעות לכם באופן ישיר).
  • הטלוויזיה מספקת לנו סיפוק מיידי– כל בעיה נפתרת צ’יק צ’אק.
  • אפיק לעידוד תוקפנות או להפגת תוקפנות (מזכירה מאמר קודם שלי בנושא “תוקפנות”- התוקפנות טבעית בכל אחד ואחת מאתנו, רק הדרך בה היא באה לידיי ביטוי שונה לפעמים פסיבית ולפעמים אקטיבית- המטרה היא למצוא איזון מותאם לחיים חברתיים).

צפייה בגילאים צעירים היא הבעייתית ביותר מכיוון שלילד רך בשנים היכולת לעבד רגשות ולשלוט בהם פחותה וזקוקה לתיווך מבוגר שיתן לתחושה “שם”. בנוסף, לילדים צעירים אין יכולת להבחין בין מציאות לדמיון מה שעלול להיות בעייתי בעת צורך בפתרון בעיה “ברגע האמת”, במציאות. (הרי מה הבעיה- נקרא לסמי הכבאי וכל בעיה תיפתר, לא?). ילדים מסוימים עלולים אף לבקש את הטלוויזיה כמחסום ומגן להתמודד עם העולם שבחוץ- בטלוויזיה הכל ברור, נפתר בלחיצת כפתור, לא ממש נוגע בי… הטלוויזיה מראה לעיתים “מציאות מעוותת” שמעמידה את המציאות במבחן – הרי עם סופר מאריו יכול לתקן את כל העולם – למה אבא שלי לא מצליח להחליף את ראש הטוש שאימא ביקשה מזמן?

הטלוויזיה לא יוצרת בעיות, כפי שאגדות אינן יוצרות פחדים (מזמינה לקרוא עוד במאמר שלי על אגדות ילדים כפי שהתפרסם בYNET) , היא רק עלולה להדגיש אותן, לתת להן לגיטימציה ולהעצים אותן.

לטלוויזיה יש גם לא מעט יתרונות:

  • היא זמינה, שווה לכל נפש ושכיחה. היא בידור זול ונגיש.
  • היא מתאימה לטווח גילאים רחב.
  • היא יכולה להיות בילוי משפחתי טוב ומשחרר.
  • היא עוסקת לעיתים בתכנים שלנו קשה לגעת בהם, או קשה לנו להעביר לילדינו .
  • היא מחזקת את התפיסה החזותית ובכך מחזקת גם את הצד הימני של המוח (-:
  • הטלוויזיה יכולה ללמד ביתר קלות נושאים רבים ובאופן נגיש במיוחד את מי שמתקשה לעכל או ללמוד בדרך המסורתית .
  • היא מעניקה פורקן. שקט. ניתן לנוח מולה.

אז מה עושים?

  • חשוב להגביל את שעות הצפייה.
  • חשוב שהורים יהיו מודעים ומעורבים בבחירת התכנים אליהם הילדים נחשפים.
  • התיווך חשוב מאוד בכל גיל ובמיוחד בגילאים הצעירים .
  • חשוב לשים לב להשתלטות הדמיון על המציאות, לתגובות הילד לצפייה בתוכניות השונות , להשפעה במהלך , לפני ואחרי הצפייה.
  • הפכו את הדיון על תוכנית טלוויזיה לפעילות משפחתית מלמדת ומקרבת.- כך גם הילדים ילמדו צפייה ביקורתית מהי, להכניס פרופרציות, ללמוד מציאות מהי ומהו דמיון.
  • צפו בתוכניות ספציפיות ומוגבלות ולא צפייה פסיבית – בהייה סתמית.
  • עד גיל שנתיים לא מומלץ כלל להיות מול המרקע. מגיל שנתיים עד שלוש– לא יותר מ10-15 דק בכל פעם. ולא יותר משעה סה”כ ביום. ניתן להוסיף עוד 10 דק לכל שנת חיים.
  • הכינו את הילד לצפייה – ולמה שיקרה לאחריה (אחרי שיסתיים סמי הכבאי נכבה ונלך למגרש…)

צפייה מהנה, בהגבלה ובבחירות תבוניות, הדס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four × 2 =

רוצים להשאר מעודכנים?

הצטרפו לרשימת התפוצה

© 2019 הדס שמואל – טיפול רגשי במוסיקה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up