ראי, מראה, אספקלריה- מה זה הדבר הזה, מה הקשר בין מראה לאוטיזם ובכלל ומה תפקידה/ו בעיצוב אישיותינו?

פעם אחת פגשתי
בראי חבר חדש,
ומה שאני לבשתי,
בדיוק גם הוא לבש.

אמרתי לו: “נדמה לי שאתה מאוד דומה לי.”
והוא אמר בדיוק אותו דבר,
בדיוק אותו דבר.
והוא אמר בדיוק אותו דבר,
בדיוק אותו דבר.
(דתיה בן דור)

 מראה היא משטח מלוטש המחזיר את האור בצורה מסודרת, כך שבהחזרת האור משתקפת דמות. 
המראה שכיחה ומצויה במבנים רבים.

שכיחות וחשיבות מראה

המצאותה של מראה בכל חלל חשובה מאוד. היא גם המשחק ההתפתחותי הזול ביותר שתמצאו ככל הנראה בשוק כיום החפץ הפשוט והזמין הזה, מראה, זה ששכיח בכל בית או מבנה, הוא אחד החפצים המשמעותיים ביותר בהתפתחות פיזית, רגשית וקוגניטיבית של כולנו לאורך כל החיים. 

בעבודתי אני משתמשת לעיתים קרובות במראה עם אוכלוסיות שונות,  כך לדוגמה נערה בת 17 שלא אהבה את גופה עברה מפגש שלם מולה בה למדה להכיר את גופה- לצייר אותו למולה, לאמוד את גודלו מול גודל הדלת עליו מורכב, שמה לב לגבולות גופה לראשונה ולראשונה העזה גם להסתכל לעיניה שלה. מפגש ראשוני זה עם גופה, הוא זה שאפשר לה, למחרת, לראשונה מזה כל שנות הבגרות שלה, ללכת לבית הספר ללא מעיל שאין בו צורך. או ילדה בת 6 שהגיעה בין היתר לטיפול מכיוון שהייתה מכה את כל חבריה. עלה חשד כי היא אינה מבינה את גופה. כאשר נהגה לצייר את עצמה –ציורה היה ללא פרופורציות, ידיים או צוואר. באמצעות ציור של קצף גילוח למדה את כל חלקי גופה. במקביל עבדנו על גופה הפיזי, כך שדי מהר הופיע בציור מתאר גופה השלם והיא הבינה שידיה עם חלק מסכמת הגוף שלה ויש לה יכולות בשל כך לשמור אותם לעצמה (לראשונה הבינה את המשפט (-. המראה בחדר הטיפול לפעמים משמת זוגות: כך למשל אמא ובת (בת 4) עם יחסים מאוד סימביוטיים (ללא הפרדה ועם צמידות) – בעמידה מול מראה נעשתה עבודה על השונה והדומה בינהן- מהפיזי יכולנו לעבוד גם ההתנהגותי ובמקביל כמובן על הרגשי. 

כאשר אני מתבונן במראה (נכון לכל גיל) :

  •  •אני שולט על הפעולה שלי
  • אני משקף את התנועה שלי
  • אני יכול לפעול בה לבד
  • יש פידבק מיידי לתנועה שלי (תגובה ותוצאה)
  • אני לומד להכיר את הגוף שלי 
  • אני מגלה איך אני נראה  (משקפת מציאות)

“מראה מראה שעל הקיר מי היפה ביותר בעיר”. רובינו מכירים מילדותינו את סיפור שלגיה,  את נצחון הטוב על הרע בו, את חשיבות האופי על היופי, את העובדה שיופי משחק תפקיד חשוב בחיינו, את הקנאה המזומנת לחיינו דרך קבע דרכה ועוד.
(מומלץ לקרוא את הכתבה על תפקידן של אגדות הילדים לפיתוח חוסן נפשי ולראות את ראיון הטלויזיה שלי בנושא).

“החל מן הילדות אנו חיים בחברה המחנכת לפעול על פי תפיסות והגדרות יופי. כולנו מבקשים לעמוד בהן, שכן אלו משפיעות על מיקומנו החברתי ועל מצבנו הנפשי. גם בעולמנו המתקדם והמתוחכם עדיין מהווה יופי הגוף בסיס מוצק להשגת כוח ועוצמה. סטייה מהנורמה החברתית המקובלת מלווה בסטריאוטיפים שונים וגוררת אחריה לעג ודחייה בגילאים צעירים, אפליה וריחוק בגילאים בוגרים יותר. בשלבים שונים של החיים יש לכך השפעה רבה על גיבוש הזהות העצמית. דימוי הגוף הוא מושג שכיח בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה. הוא מהווה חלק אינטגרלי מתיאוריות אישיות, נכלל בגורמים ובסימפטומים פסיכופתולוגיים, יש כלים רבים למדידתו ובשנים האחרונות הוא מהווה מוקד להתעניינות קלינית ומחקרית רבה. דימוי הגוף מושפע הן מההתפתחות הפיזית, הן מההתפתחות הקוגניטיבית והן מיחס הסביבה לגוף הילד.  מגיל צעיר הילד לומד לשים לב לתווים מסוימים של הגוף ולחשיבות שאחרים מייחסים להם, ובאופן זה מתעצבת הקונספציה של ה-Self הגופני האידיאלי והסטריאוטיפים לגביו. כיום, קיימת הסכמה בקרב מרבית החוקרים כי דימוי גוף הוא מבנה רב ממדי המתפתח בילדות אך ממשיך להשתנות לאורך החיים. דימוי הגוף השלם מורכב מכמה דימויי גוף הקשורים ביניהם. אלו כוללים תפיסות ועמדות לגבי אספקטים שונים של הגוף, כגון: ההופעה החיצונית, גודל הגוף, גבולות הגוף ועוד. קיימת גם אבחנה בין שני מרכיבים של הדימוי הגופני: המרכיב התפיסתי והמרכיב העמדתי” (תאומים ש., הד הגן, תשס”ו).

מעניין לדעת כי בחיינו אין רק מראות פיזיות, למעשה, בתוכנו, במוח שלנו, יש “נוירוני מראה”.
נוירוני מראה – א נוירון שיורה, או מגיב באופן חשמלי, גם כאשר החיה (או האדם) שבמוחה הוא נמצא מבצעת פעולה כלשהי, וגם כאשר החיה צופה בחיה אחרת, בדרך כלל מאותו המין, מבצעת פעולה כזאת. במילים אחרות, נוירון כזה “משקף” התנהגות של חיה זרה, כאילו הייתה התנהגותה של החיה הצופה עצמה. נוירוני מראה התגלו בשנות התשעים בקופי מקוק, ומערכות דומות נצפו גם בבני אדם. למרות שתפקידם המובהק עוד לא התברר, חלק מהחוקרים במדעי המוח מחשיבים את גילוי נוירוני המראה כאחד הגילויים החשובים בתחום בעשור האחרון. ספקולציות שונות טוענות שנוירוני מראה חשובים להבנה של תופעות כגון למידה על ידי חיקוי, הבנת פעולותיהם של אינדיבידואלים אחרים, התפתחות השפה ולמידתה, תאוריה של נפש ואוטיזם. מחקרים שונים ממשיכים לנסות לברר את הסוגיות הללו, תוך התבססות על הקשר הברור של נוירוני המראה לביצוע הפעולות שהם מייצגים.

המראות רלוונטיות לאורך כל חיינו:

 בהתפתחות הרגשית לאורך החיים אנו פוגשים בסוגי “מראות” שונים בחיינו:

  •  מראה ווירטואלית- שדרכה אנו לומדים על עצמנו כאשר מישהו משקף את מעשינו או מסרינו במלל (חוזר על דברינו לא בצורת חיקוי) ובכך עוזר לנו להבין את עצמנו יותר.
  • מראה פיזית –העוזרת לנו להכיר את עצמנו ולדחות/לקבל אותו, לאמוד את גודלנו ואולי את התאמת הצבעים שלבשנו לגופנו.
  • מראות המעוררות פעולה: חיקוי לשם למידה, למשל של ריקוד חדש, בחוג התעמלות וכו’.
  • מראות המעצבות התנהגות – אם הוא הולך ככה הוא משדר X, האם ארצה ללכת כמוהו/בשונה ממנו ועוד.

תינוק אגב מתחיל לזהות את דמותו במראה בבירור סביב גיל שנה וחצי בלבד אך עם זאת רצוי לשים מראה בסביבתו החל מגיל 3 חודשים שכן אין דבר שמעניין תינוק מיום הוולדו יותר מאשר פני בני אדם (ובעיקר אמו כמובן) זוהי הזדמנות להנות גם מפני תינוק מתוק (-; .
המראה מספקת למידה תוך כדי משחק: התינוק למד תוך כדי משחק באיבריו שהוא יכול לשלוט בתנועות גופו וכי מגע יד שלו בעצמים התלויים במיטתו גורם לשינוי (לדוג’: כשנגעתי במובייל ברגל הוא נע; כשהיד תיגע בכפתור ישמע צליל). שינויים אלה נתפסים בחושיו (ראיה, ריח, שמיעה, מישוש, טעם) ועם החזרה על מעשיו הוא לומד איזה גירוי גורם לאיזו תגובה. צריך להזהר מפני הצפה משום חזרת השתקפות “הרעש” שבסביבה ועל כן לאפשר מראה רק למשך זמן קצר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 × 5 =

רוצים להשאר מעודכנים?

הצטרפו לרשימת התפוצה

© 2019 הדס שמואל – טיפול רגשי במוסיקה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up