חג פורים הוא הזדמנות להיפגש עם העולם הפנימי והלא מודע של הילד.

כל העולם במה ואנחנו שחקנים!  - ויליאם שיקספיר 

מזמינה אתכם להרהר איתי יחד במשפט הנ"ל בהקשר לחג פורים:

זאת בתנאי שאנו מאפשרים להם חופש בחירה וביטוי. בחירת התחפושת משמעותית ביותר: האם הילד בוחר אותה? האם ההורה? האם המציאות מכתיבה? האם התחפושת מגלמת כוח (גיבורי על למיניהם)? האם מבטאת קשר לשעות הפנאי (גיבורי תרבות/ טלוויזיה)? האם מאווים/ רצונות (להיות רופא / עו"ד כמו אבא?) ועוד.

יש ילדים שירצו לבטא דרך התחפושת את מה שהם לא למשל ילד רגיש ואולי אפילו פחדן שמתעקש להתחפש לאריה, יש שיבקשו להתחפש לחלק הפנימי/ הסודי שלהם, למשל ילדה טובה, מרצה, רגועה שתבחר בתחפושת מכשפה איומה. ויש גם ילדים שיבחרו לרצות את הוריהם מסיבות שונות: מתן תשומת לב או שיניחו להם כבר לנפשם.

חשוב לאפשר לילד לבחור תחפושת לפי צרכיו ואם ניתן לא להסתפק בתחפושת זמינה שנלקחה בשל זמינותה ולא לפי בחירה מושכלת.  התחפושת אמורה לתת מענה לצורכי הילד ולא לצרכי ההורה!

צריך להיזהר מאוד מהגבלת תחפושות, למשל ילד זכר שמבקש להתחפש לילדה דווקא- הרי זהו בדיוק היום לממש פנטזיה לא ממומשת ואין ולא תהיה לבחירה שום משמעות לעתיד ! 

בגילאים בוגרים יותר יבחרו חלק מהילדים בתחפושת קבוצתית, יש להבין גם כאן את הצורך ולא להטיל בבחירה דופי ולבטלה כלאחר יד. יש ילדים שזו דרכם להשתייך, לא להתבלט או להפך. שוב, לכל אחד צרכים שונים.

אמנם רוב הילדים מאוד אוהבים את חג פורים, אך ילדים, בעיקר צעירים מאוד המתקשים להבחין בין מציאות ובין דמיון, חג פורים עלול להיות מאוד מאיים עבורם.  לילדים אלה יש להתייחס באמפטיה ורגישות כפולה, אסור(!) לגעור בהם, לכעוס או להשפיל וכמובן לא להכריח.

ילד החושש מפורים חושש מהלא מוכר, מאי-הנוחות, מהזליגה בין מציאות לדמיון, מההמולה, מהזהות המושאלת, מביטול זהותו שלו ועוד ולכן אין להכריח להתחפש.

ניתן לעשות הכנה לחג הפורים: לשחק זמן רב במסכות, תחפושות ואביזרי התחפשות שונים אשר יפחיתו את החרדה ויהפכו את חווית המשחק והניסיון למשמעותית.  גם במהלך החג, אם כבר יסכים להתחפש, חשוב לזכור כי הוא עדיין זקוק לתמיכה רגשית וליווי.

חג הפורים, דווקא הוא, שבו ילד בוחר את המסכה שלו ליום אחד ייתכן והוא מקיים משאלת לב. פסיכיאטר הילדים הנודע דונלד וויניקוט קרה לרגע הזה שבו ניתנת הזדמנות ל"אני האמיתי" לצאת כרגע מכונן בחוסן הבריאות הנפשי של הילד.

לסיכום, פורים הוא חג צבעוני ושמח, אך לא לכולם, יש בו מקום לאני הפנימי והאמיתי שלנו לצאת, אך גם לפחדים ולחרדות ללבוש צורה חדשה. מומלץ להיות קשובים לילד, לצרכים שלו, לרצונות שלו ולהיות אמפטיים לקשיים שלו. לשים לב לציר הגמיש שבין "להכריח" ל"לאפשר" .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 + seven =

© 2025 הדס שמואל.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support