מתחילה מהסוף :

אחרי שכתבתי פתאום חשבתי שאשמח לשאול את הבן 7.5 שנים שלי מה דעתו ולמעשה מה הוא הכי אוהב בפעילות הזו הוא ענה לי “כי זה כיף להכין ורואים את כל הצבעים יחד” וכששאלתי אותו האם הוא לא מפחד מהאש הוא ענה “זה כייפי”.

עבורנו, חנוכה הוא רק התירוץ לאחת הפעילויות הכי אהובות.

מעניין מה הילדים שלכם יגידו אם תשאלו אותם גם (:- מוזמנים לשתף.

אז מה זה בעצם טפטופי-נרות ולמה זו פעילות שאני מאוד אוהבת לעודד אותה בחנוכה ?

טפטופי נרות- המסת שעוות נרות צבעוניים על מיכל מים. אני מעדיפה שימוש בכוס נייר חד פעמית (בזהירות) שכן לא נוח לנקות מיכל אחר עם שעווה בתום הפעילות. כאשר השעווה מתייבשת נוצרת שכבה צבעונית עם מרקם חלק בצד אחד ומרקם שונה ובולט מצד שני איתו ניתן לעשות פעילויות המשך שונות.

ילדים מטפטים נרות

למה דווקא עכשיו, הכי נכון לבחור בפעילות הזו?

בתקופה האחרונה חלה עליה גדולה בהופעות של חרדה בילדים (קשיי שינה, צורך בטקסים, הרטבות לילה, הבעת פחד , המנעות ועוד).  הפעילות הזו יכולה לעזור להפחתת החרדה משום שהיא מאפשר משחק במרחב הנע על ציר :

  • אש היא משהו המוכר כמסוכן –  וכעת מותר לשחק בה (באופן מסוים), חופש בתוך גבול ברור (ניתן לקרוא מאמרים קשורים תחת חיפוש המילה חרדה).
  • אש- מושכת יש לה תנועה וצבעים שונים. לשם הפקתה בפעילות יש דווקא צורך בפחות תנועה (יד יציבה, העמדת הנר מעל הכוס -תיאום יד עין).  
  • רובדים- רק  כאשר מתמידים ויש כבר שכבה משמעותית רואים את הצבעים באופן בולט יותר.
  • פיזיקה- מעבר ממוצק לנוזל, צבעים שמתערבבים ויוצרים צבע חדש, חם ונוזל שמתקשה על קור.
  • הנאה- מאוד מחזק ליצור משהו חדש, הנר המוצק הופך ליצירה חדשה
  • שליטה- על משהו חזק ממך כמו האש (ספר שלם נכתב על כוח האש לא פעם, לדוגמה “ספר הג’ונגל”), על בחירת הצבעים, על הכמות (איזה עובי של משטח לעשות).
  • מרתקת- האש היא צבעונית, מתגרה, לא נשלטת- מהפנטת.
  • כשיש יותר מנר אחד- ניתן להשוות– אם המקור של שני הנרות או יותר הוא גם מיותר ילדים יש את אלמנט התחרות שמופיע שם ואיתו התמודדות עם נצחון והפסד, תסכול, איפוק ושאר חומרי החיים (:
  • הביטו בילד- שקפו לו : אתה נראה שמח/מתלהב/מפחד ומה שעולה.

הפעילות דורשת השגחת הורים

שימו לב

ממליצה להכין משתח שיהווה גבול בטוח לפעילות. שימו לב כהורים האם הפעילות מעוררת בכם חרדה, האם הנאה, האם סקרנות והאם היא תורמת לקשר או לא- כי אם הפסקול הוא “תזהר” בכל רגע- האם זה החופש אותו רצינו לאפשר בהתנסות? אם לא, מה יעזור גם לנו, ההורים, לחוש בו ולהעביר אותו לילדים.

תחושת חרדה עוברת, שימו לב, כמו בחיים, גם כאן, מה העוגנים שקיימים בפעילות -מה נשלט וקבוע ומה לא.

ולסיום שירו של לוין קיפניס, שהבין דבר או שניים בנפש הילד, משמח לעקוב אחרי כתביו גם 100 שנה אחרי שנכתבו :

“נרות דולקים נרות דקים

על כל חלון ברחוב

אורות בורקים אורות זכים

בשמי התכול לרוב

כי בא זה חג החנוכה

חגינו חג האור

עם צר אוייב גורש הוכה

ולנו בא הדרור

אל האורות הניצוצות

מביט כל ילד חן

עיני הילד נוצצות

נרות של חג גם הן”

תהנו- חג שמח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twelve − 11 =

© 2021 טיפול באמצעות אומנויות-מוזיקה, הדרכות, הרצאות, סדנאות.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up