בהמשך למאמרים הקודמים שלי, שימת גבולות נחוצה לנו על מנת לשמור על סדר, הגיון, איזון ובעיקר מטרתו היא לפתח מצפון. אנו רוצים לשאוף לכך שהפיקוח על ההתנהגות שלנו יהי פנימי ולא חיצוני. שנחוש סיפוק על התנהגות “טובה” וייסורי-מצפון עבור התנהגות “שאיננה טובה”, “רעה”,  לא מותאמת. פיתוח ייסורי מצפון על ידי השפלה או איום בעונשים עלולה לגרום לחוסר בטחון ורגשות אשם אשר עלולים לערער את שלוות הנפש.

דרך אחת להציב גבול באה לידי ביטוי על ידי כעס- כעס מהו? האם כעס מבטא חוסר שליטה שלנו? האם יש אהבה בלי כעס? האם צריך להמנע מלכעוס? אפשר לא לכעוס בכלל?  מה משרת הכעס לי ולסביבתי? על אלה ועוד במאמר הבא:

כעס מתעורר לעתים קרובות כתגובה לדחק (לחץ) או תוקפנות שמופעלים על האדם. כמו כן הוא עשוי להיות תגובה למצב מציאותי אותו האדם מפרש כאיום, סכסוך, חוסר צדק, בגידה או השפלה. כעס עשוי להיות גם ביטוי לתסכול או כישלון. כעס עשוי להתפרץ (באופן סביל או פעיל) גם במצבים של דיכוי חברתי, ועשוי להיות מלווה בשינוי קיצוני בדימוי העצמי ובהתנהגות מרדנית. כאשר הכעס אינו מובע באופן פעיל, הוא עשוי להיות מלווה במתח, התנהגות פסיבית-אגרסיבית ועוינות. (מתוך ויקיפידיה).

כעס הוא חלק ממגוון הרגשות שלנו, יש לו מקום בעולמנו, הוא אינו נשלט לחלוטין ולכן יש לו אלמנט של שחרור לחצים, הוא מביע מסר קונקרטי ותקיף, הוא מפקח על התנהגות חיצונית וכאמור מפתח מצפון פנימי ששומר עלינו.  אבל יש משמעות לאופן בו כועסים. כעס יכול להתקבל כ”ביקורת בונה” ובמקביל כמשהו “הרסני”. אז- איך כועסים? :

  • כועסים על ההתנהגות לא על הילד כמכלול, ילד איננו רע, התנהגותה שגויה בלבד.
  • ” מה עשית לי, בגללך אני צריכה להשאר פה עוד שעה ולנקות!”
  • “אני כועסת שהעפת את הצלחת על הרצפה, זה לא מקובל עליי!” .
  • לא לצבור מכלול כעסים ואז לפרוק אותם בבת-אחת, אלא להגיב מיידית.
  • אסור שכעס יכלול השפלה! כעס מסוג כזה פוגע בדימוי העצמי ומשאיר משקעים לאורך שנים רבות כחוויה שלילית. כעס משפיל אינו מביא לשיפור בהתנהגות.
  • מוציאם מהלקסיקון את המילים : ” מטומטם”, “אדיוט” “מאוכזב ממך” ושאר ירקות.
  • מכניסים ללקסיקון מילים כגון: “ההתנהגות שלך לא מקובלת”, “האופן בו פעלת לא מתאים” “באופן בו אתה מנהל כרגע, לא אוכל לאפשר המשך פעילותך כאן”. ולפעמים כשצריך אוויר- פשוט לדרוש אותו ” אני כרגע כועסת עליך, אני מתרחקת מעט בכדי שאוכל להגיב באופן ששנינו ננלמד ממנו להבא” .
  • כעס המלווה באובדן שליטה איננו מודל טוב לוויסות עבור הילדים, הוא מעלה את רמת החרדה אצלם ומשתק.
  • היו ברורים בציפיות שלכם מהילדים, כעס ללא הסבר מה “כן” מצופה, איננו יעיל.
  • לאחר שכועסים- לא להתרחק מהמקום למרות הנטייה הטבעית, ריחוק שכזה מתפרש אצל הילדים כדחייה. הראו להם שטבעי לכעוס ואתם עוברים את המשבר יחד, באופן כזה אינכם מוותרים עליהם והמסר שעובר, עם או ללא מילים הוא “גם כשאני כועסת אני אוהבת ולא מוותרת עליך”.
  • ניתן לתרגל כעס ללא צורך לכעוס- דרך משחק בזמן חופשי ניתן לתרגל כמעט כל דילמה רגשית המתעוררת ביחסים עם האחר. (בפעוטות- באמצעות בובות, בבוגרים יותר- משחק תפקידים). באופן הזה ניתן לתת לגיטימציה לרגשות שעולים על-ידי התרחקות מהסיטואציה, הפעלת כוח ולשיטה באופן שאינו מאיים על המציאות.
  • נסו לתרגל דיאלוג שונה- אם המטרה היא להכנס למקלחת- הפכו אותה למשחק “מי מגיע ראשון? “.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

five − 5 =

רוצים להשאר מעודכנים?

הצטרפו לרשימת התפוצה

© 2019 הדס שמואל – טיפול רגשי במוסיקה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up