התוקפנות מהווה עניין רב לאורך שלבי הגדילה וההתפתחות השונים של ילדים. תאוריות פסיכולוגיות קלאסיות רבות נוגעות בנושא התוקפנות, בניהן התאוריות של פרויד, אריקסון, מלאני קליין, ווניקוט ועוד. התוקפנות היא חלק טבעי בהתפתחות והיא מהווה ביטוי לסיום “עקרון העונג” ופגישה של “עקרון המציאות”, דהיינו שימת גבולות מותר ואסור. בתהליך ההתפתחות חשוב לעזור לילד לתת ביטוי לתוקפנות הטבעית שלו, באופן כזה שיהיה לגיטימי ולא יפגע בו או בסביבתו.

  • תוקפנות יכולה להיות ביטוי לתגובת תסכול, למשל, כאשר ילד איננו משיג את שרצה, ילד שמאוכזב מכך שלא הצליח, ילד שחווה דחייה (למשל במשחק, ילד אחר שלא רצה לשתף אותו ועוד).
  • תוקפנות יכולה להיות תגובה נלמדת כאשר היא מקבלת ביטוי חיובי: ילד שצורח ובסוף מקבל את שרצה, ילד שבעט ובסוף הרימו אותו על הידיים וכו’.
  • תוקפנות יכולה להיות הדרך שלי להכיר את עצמי- “מי יותר חזק”.
  • תוקפנות כדרך להתמודד עם קושי
  • תוקפנות כדרך למשוך תשומת לב
  • תוקפנות כדרך להתבלט ועוד.

משימתנו כהורים, אינה לדחות ולבטל תוקפנות, אלא לעזור לה להיות מותאמת. בכל אחד מאיתנו קיימים כוחות פנימיים של “רע” ו”טוב”. הם נועדו לעזור לנו לשרוד בעולם הזה. חשוב להתייחס לתוקפנות כביטוי לקושי וכמסר מהעולם הפנימי של הילד.

אז, מה לעשות ???

  1. להבין כי יש צורך לתת מקום להתנהגויות תוקפניות ולפנות עבורן מקום בסדר היום: למשל לאפשר משחק בכדור להוצאת אנרגיה. למשל לא להתייחס לקללות שהילד אומר כאשר הן נאמרות לעצמו במקלחת ועוד.
  2. חשוב להפריד בין ההתנהגות לילד. במקום “ילד רע” יש לומר “אני לא מסכים לך להרביץ/לנשוך”
  3. לבדוק וויסות תחושתי וללמד את הילד להכיר את הגבולות שלו, למשל אם רעשים מוציאים אותו משלוותו, כיצד הוא יכול להתמודד איתם(או להימנע מהם).
  4. חשוב להבין את מקור הכעס והתסכול, התוקפנות יכולה להיות רק סימפטום לבעיה עמוקה הרבה יותר.
  5. מסרים אחידים- בבית, בחוץ, בין ההורים, בגן ובכל מקום. אם אסור לנשוך אז אסור! וכו’.
  6. לדבר על זה! “אתה כועס כל פעם שאתה לא מצליח”

לסיכום,

התוקפנות היא תגובה טבעית שקיימת בכל אחד מאיתנו ועם זאת יש לה מקום רק בצורה אחת שבה אף אחד לא נפגע. הפנמת תגובות הוריות תקיפות, עקביות וסמכותיות עוזרות לילד לייצר גבולות פנימיים שבעזרתם יוכל להתמודד עם מפגשים רבים של אי-שביעות רצון בהמשך חייו. ניתן לטפל ולשנות דפוסי תוקפנות בכל שלב בחיים.

בטיפול רגשי באמצעות מוסיקה, אחד הכלים לתת מתן ביטוי לתוקפנות הוא שימוש בכלים עמידים וחזקים כדוגמת תופים מאסיביים. נתינת מקום למטופל להשתלט על קול המטפל ועוד.

דוגמה לילד שמעבד תוקפנות במשחק במאמר “אני אשים אותך בבית הכלא” .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 − three =

רוצים להשאר מעודכנים?

הצטרפו לרשימת התפוצה

© 2019 הדס שמואל – טיפול רגשי במוסיקה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up