"כן, אנחנו שניים, האויב שהוא חבר
אני זה התחפושת ובפנים אדם אחר
צועק אל הירח, בוכה ומקלל
מסתובב כמו כלב, מוכה ומילל"
מזה כמעט שני עשורים אני עובדת בחינוך המיוחד, לאורך השנים פגשתי עשרות ילדים, נערים ומשפחות במצוקה על רגע נפשי.
טיפול במוזיקה הוכח כאחד מטיפולי התמיכה הטובים , לעיתים בשילוב תרופתי, לשם הפחתת עוצמת המצוקה ועליה באיכות החיים.
טיפול במוזיקה כאמור יכול להתקיים באמצעות התערבויות שונות : מוזיקה קולטנית (שמיעת מוזיקה), עשיית מוזיקה (נגינה, כתיבת שירים, אלתור), תגובה למוזיקה דרך אפיק אומנות שונה : הבעה בציור למשמע מוזיקה, תנועה, ניתוח שירים, מוזיקה כמלווה דמיון מודרך ( -IMG שיטה מובנית) ועוד. טיפול במוזיקה הוא תחום הנלמד ונחקר משך 70 השנים האחרונות וכעת ניתן ללמוד אותו רק כתואר שני במסלולים המוכרים על ידי המל"ג.
טיפול במוזיקה בכל אוכלוסייה הוא תת-התמחות נוספת הנרכשת על ידי רכישת ידע וניסיון קליני בהפרעת ההתפתחות הספציפית. טיפל במוזיקה בעת תחלואה נפשית יכול להתקיים בגישות דינמיות, קוגניטיביות, המוניסטיות או שילוב בין הגישות.
יתרונו של הטיפול במוזיקה הוא בכך שהוא אינו מצריך בהכרח שימוש במילים ולכן הוא ניתן לטיפול גם בשלב הפרא-וורבלי וגם במקרים בהם, מסיבה מסוימת, ערוץ הדיבור לא נגיש או לא ברור (למשל בשל מוצפות רגשית יש שתיקה כמו במקרה של אילמות סלקטיבית או להפך דיבור בשטף שאינו מובן כמו בעת התפרצות פסיכוטית למשל) או לאחר פגיעות מוחיות- בעת שיקום.
כאמור דרך העבודה עם מטופלים הסובלים מהפרעות נפשיות היא מגוונת:
סיפורה של ילדה בת 4 שנים עם הפרעת החרדה- אילמות סלקטיבית :
- ילדה שהגיעה אליי, בת 4 שנים, כשהיא לא מדברת בגן בכלל אבל בבית באופן חופשי ואובחנה בהמשך עם אילמות סלקטיבית שהיא תופעה השייכת לקשת הפרעות החרדה.
דרך המוזיקה נוצר לה אפיק תקשורת ללא צורך בדיבור שכל כך איים עליה.
כאשר למשל היא הזיזה את רגלה- מיד אני ניגנתי שיקוף של התנועה שלה בכלי נגינה והיה ניכר שהיא רואה בכך מקום לקשר איתה.
לאט לאט הוגדלו התנועות והפכו ליותר מובחנות והנגינה שלי בהתאם.
דרך שיטה זו למשל, ילדה כמוה מקבלת את השליטה על גופה שהיא חשה אולי שנלקחה לה וגם שליטה על הסביבה (אני בתחילה) ורוכשת בטחון להסכים להיות "במקום בו היא נמצאת" , קבלה שלא כמי שהמילים אינן נגישות לה ולא משנה הסיבה.
לאחר כמה פגישות רחשתי את אמונה ובהמשך, דרך בובות, החל להישמע קול חלוש בחדר.
בהמשך למדנו להתיידד עם הקול באמצעים שונים , דרך מיקרופון, הקלטה, נגינה דרך צינורות עד שחשה שהיא מספיק בוטחת בו גם מחוץ לחדר וקולה החל להישמע גם בגן.
סיפורה של נערה נפגעת תקיפה מינית עם התפרצויות זעם והפרעות התנהגות :
נערה שפגשתי בעבודתי הציבורית, מוכרת עם התפרצויות זעם בלתי נשלטות עד כדי תחושת איום על הסביבה ואי יכולת ויסות רגשית משמעותית.
בעברה נפגעה מינית על ידי קרוב משפחתה לאורך שנים ובעולמה היא אינה חשה בטוחה. כבר כשנולדה נחשבה ילדה מאוד רגישה הדורשת טיפול מיוחד, בכל פעם שהיא לא התנהגה "באופן מתאים" הייתה חשופה לאלימות כתגובה.
עם השנים פיתחה הפרעות שונות ואובחנה כ" תחלואה כפולה "- הפרעת קשה וריכוז והפרעת אישיות. למעשה אם נבין את האטיולוגיה שלה, יהיה קשה לצפות מהנפש שלה להתפתח באופן אחר לשם הישרדות. אני זוכרת את הרגע שאמרתי לה שהיא הולכת להיפגש איתי. היא התכווצה בחדר, עושה כאילו לא שומעת אותי תחת הכובע והאוזניות ואני רק שרה לעצמי בראש את הבית מהשיר של רביץ(יהלי סובול) :
" בגדים שחורים שיער שחור שלא יראו לה את העור"
וחשבתי לעצמי כמה קשה כבר לסמוך על מישהו, להתקרב.
נתתי לה את הזמן, הכרזתי על היום והמקום ואמרתי שהיא מוזמנת כשתהיה מוכנה- כאן החל הקשר.
בפגישות הראשונות היא ישבה בחדר מכונסת בעצמה, מאזינה למוזיקה שאני לא שומעת ואני בצד, רק נוכחת, רק מאפשרת, צובעת מנדלה לידה. לאחר כמה פגישות שאלתי אותה אם אני יכולה לשמוע יחד איתה את המוזיקה שלה והיא הסכימה להעביר אותה לרמקול.
עכשיו גם אני הייתי עדה ויכולתי לפתח שיחה שכללה שיקוף : "אני רואה שאת הרבה עם אוזניות, זה מרגיע אותך?" וגם לשאול "איזה מוזיקה את מעדיפה" ולאט לאט להתייחס גם לתוכן השירים, כשהיא אפשרה. לאחר כמה פגישות נוספת שאלתי אותה אם אני יכולה לנסות לנגן במקביל למוזיקה שלה והיא הסכימה.
ניגשתי לפסנתר בחדר והתחלתי לאלתר את מה שהרגשתי, היא הפסיקה את המוזיקה ואמרה "זה נעים, עוד".
כאן התחיל שינוי בקשר והמוזיקה המוקלטת לא המשיכה להפריד ביננו. בהמשך השנה היא הסכימה שננסה לכתוב שירים והתאהבה בטכניקה. בהמשך, בשנה השנייה לפגישותינו, היא ביקשה לבצע אותם ולהקליט וכמעט לפני שנפרדנו היא גם ביקשה להשמיע אותם לסביבה.
כך למעשה, בסוף השנתיים במקום להעלים את קולה ולצמצם את נוכחותה היא הצליחה, גם דרך המוזיקה, לבטא את שלה וגם למצוא בה נחמה ולהניח חותם בעולם כאשר הסכימה להשמיע ולתת לאחרים להיות עדים לקולה.
בשני המקרים המובאים כדוגמה אין "ריפוי" של הפרעת הנפש אך יש הקלה משמעותית.
לא נוכל למחוק את החוויות שהובילו ליצירת הפתולוגיה או הקושי אך נוכל להפחית את מה שמגביר אותן כמו תחושת אי מוגנות או חרדה ולאפשר, כאמור עם טיפול מערכתי רב-צוותי, לשפר איכות חיים באופן משמעותי ומתפקד.
דרך הטיפול שלי :
למרות היותי בעלת תואר בחינוך מיוחד ואני מטפלת באומנויות -מוזיקה, טיפול באמצעות מוזיקה הוא רק שיטה אחת מתוך כמה שיטות בהן אבחר להשתמש בזמן טיפול. לעיתים כשהמצוקה גדולה במיוחד ויש חשש שתהליך דינמי לא יקל עצה, אבחר בגישה התנהגותית יותר ומובנית יותר כמו CBT או DBT ואבנה תוכנית לניהול ויסות רגשי בעת התפרצות או תחושת אי איזון ושליטה בחיים.
בנוסף, בהיותי מאמינה בגישה מערכתית (וכיום סטודנטית לטיפול משפחתי וזוגי) אני דוגלת בהתערבות משפחתית של כל הבאים במגע עם "החולה המזוהה" (מונח בפסיכולגיה משפחתית) ככל הניתן, שכן לרוב גם הם נעדרי כלים להתמודד ובמצוקה גדולה ואף בלי יודעין שותפים להחמרתה במידה מסוימת.
להרצאת טד על טיפול במוזיקה ובריאות הנפש מוזמנים ללחוץ כאן
