אוננות היא מגע מכוון באיבר המין לשם הנאה. החל מגיל שנה וחצי לערך, ילד מגלה את איבר מינו ומתחיל לגעת בו. המגע אקראי בתחילה ונוצר כחלק מתפיסת סכמת הגוף הכוללת של ילד, והשתכללות התנועות שלו שמאפשרת לו את המגע. כחלק מתהליך הגמילה לאחר גיל שנתיים-שלוש, העיסוק באיבר המין נהייה ממוקד מטרה יותר, לאיבר יש תפקיד- לעשות פיפי. זוהי בדרך כלל תקופה, בה העיסוק לשם הנאה פוחת. לאחר השגת השליטה על הסוגרים והשלמת סכמת הגוף כחלק מתהליך הנפרדות (אני שונה מאמא/אבא, אני לוקח אחריות על גופי שלי) חוזר העיסוק באיבר המין לשם הנאה. זהו חלק מהתפתחות טבעית.
האוננות משרתת מטרות שונות:
1. היכרות עם הגוף ותפיסת שלמות הגוף.
2. האוננות מעניקה חוויה של שליטה- אני זה שיכול לגרום לעצמי הנאה בעצמי.
3. חלק מגיבוש הזהות- אני בן/בת.
4. הרגעה בזמן סטרס.
5. צורך במגע אינטנסיבי ועמוק לילדים עם תת-רגישות למגע.
חשוב לשדר לילד שהעיסוק בגופו מותר, מומלץ ומקובל, אך (!) אנחנו לא עושים את זה בפומבי וליד כולם, כפי שאנחנו לא הולכים ערומים בכל מקום. אנו יכולים לעשות זאת במקום צנוע- בחדר שלנו, במקלחת/שירותים.
למה לשים לב:
1. לאוננות מוגברת – האם הילד צמא לקשר פיזי ומשלא מקבל מהסביבה מעניק לעצמו? האם הילד לחוץ מאוד וזו דרכו היחידה לפרוק אנרגיה?
2. כאשר האוננות מפריעה לתפקוד- לא ניתן לנווט אותה למקומות צנועים, היא לא מאפשרת לילד חיי חברה (לא יוצא לגינה/חצר/מעדיף אוננות על פני משחק).
3. כאשר האוננות הופכת לנושא וויכוח וקרקע ליחסי כוח בין ההורים לילד.
אם גם אתם מוטרדים מהנושא, ממליצה לפנות לפגישת התייעצות הורית ראשית- לברר יחד עם תמיכה מקצועית מה עמדתכם לגבי אוננות ילדיכם, איך אתם מגיבים והאם יש צורך שאינו מסופק על ידכם לילדיכם ובידכם הכוח לשנות.
