המוסיקה טבועה באופן טבעי בכל ילד ואדם באשר הוא, היא הפעמה הבסיסית של דפיקות הלב וקולה של אמא, היא קול צעדים ורשרוש שקית. מחקרי מוח-ומוסיקה מהעת האחרונה הראו שאנחנו יודעים לשיר הרבה לפני שאנחנו יודעים לדבר (Wan et.al, 2010) גם התפתחותו של תינוק תחל בבכי שיהפוך למלמול ולאחר שיקבל השבה מהדמות הקרובה יתפתח ויגיע לכדי דיבור. התקשורת הראשונית הרגשית בין התינוק והוריו היא מעין “תקשורת מוסיקלית” (Communicative Musicality) – ביטוי זה הוטבע על ידי החוקרים Trevarthen and Malloch (2002) המגדירים את המושג כ:”שימוש במוסיקה מתוך מטרה לתקשר באופן רגשי עם האחר” (Trevarthen and Malloch, 2002, עמ’ 11). תקשורת מוסיקלית קיימת אצל כל אדם בעל התפתחות תקינה בכל גיל, אולם ניתן להתמקד ולהבחין בה בבהירות בגילאים הצעירים מאוד ובקשר בין ההורה לתינוקו. זאת מאחר שבגיל צעיר זה לתוכן של המילים יש פחות משמעות עבור התינוק, ולפיכך ניתנת משמעות רבה יותר לתוכן הלא מילולי. ילדים רבים עם אוטיזם: שרים, ממלמלים אך אינם מדברים. מחקרים עדכניים הבוחנים את הקשר שבין דיבור לשירה מצאו כי היכולת לשיר נפרדת וקודמת ליכולת לדבר. האפקטיביות של היכולת לתקשר עם אוכלוסייה עם אוטיזם באמצעות שירה הוכחה במחקרים רבים מתחומי הטיפול, המוסיקה, המוח, השיקום ומחקרים הבודקים את הקשר ביניהם. העניין של בעלי אוטיזם במוסיקה הוא טבעי ומהותי והוא נוגע גם ללמידה באמצעותה, להפקת הנאה באמצעותה וגם לעשיית מוסיקה( ; Holck & Geretsegger, 2016).

עובדה מעניינת היא שהטיפול במוסיקה ואוטיזם קיבלו הבחנה והגדרה במקביל החל משנות ה- 40′ ועד תחילת שנות ה-60′. החל משנות ה70′ החלו להירשם עדויות על כוחו המרפא/משפר של הטיפול במוסיקה אצל מפתחי שיטות הטיפול הראשונות בטיפול במוסיקה: נורדוף-רובינס, אלווין וברושיה. Wan et.al, 2010).

מחקרים קודמים בטיפול במוסיקה  מוכיחים כי שימוש בשיר אישי המתאר סדר פעולות שגרתיות וקבועות, נמצא כיעיל מאוד לשיפור רמת התפקוד העצמאית של הילד בתוך שגרה בפעילות ספציפית.  השפעות נוספות: תחושת המסוגלות של הילד האוטיסט והאפשרות להגביר את יכולת התקשורת של הילד  עם הסביבה הקרובה אליו משום היותו מסוגל להתפנות להרחבה לתבניות חדשות בתוך השגרה המוכרת(Keren, Wolery & Aldridge, 2006).  דגש החוקרים היה על שימת לב להתחלות וסיומים של שירים על מנת שיוכלו להיות ברורים ולסמן את המעבר אל תוך הדבר הנוכחי ואל הדבר/פעילות הבא/ה.

מוסיקה ושיפור כישורי שפה:

בשנים האחרונות נבנתה שיטה מובנית ללימוד דיבור דרך שירה ופיתוח כישורי שפה ותקשורת במיוחד על אוכלוסייה עם אוטיזם הנקראת AMMT ( Auditory-Motor-Mapping-Training). השיטה דורשת אימון והיא משלבת בחובה שלושה בסיסיים בהתפתחות שפה: שירה, מוטוריקה הקשורה לדיבור וחיקוי (ידוע כיום כי נוירוני המראה האחראים על יכולת החיקוי, במוחם של אוטיסטים, תפקודם נמצא לקוי). השירה מעודדת שיתוף שתי אונות במוח: הקדמית והפרונטלית הרבה יותר מאשר דיבור. הפעלת כלי נגינה, ספונטנית או מכוונת, לא רק מעניקה כוונה לתנועה ספונטנית  אלא גם מעניקה מוטיבציה לייצר עוד תנועות מכוונות. בנוסף, בעת הפעלה מוטורית, כמעט תמיד השרירים האוראליים פעילים במקביל. הקול המופק מכלי הנגינה מפעיל את המערכת האודיטורית החשובה גם היא לשיפור מיומניות תקשורת (Wan et.al, 2010).

מוסיקה ושיפור מיומנויות תקשורת:

מחקרים רבים בתרפיה במוסיקה בעבודה עם קבוצות שחבריה אוטיסטים מראים שיפור משמעותי באיכות קשר העין של הילדים, רמה גבוה עם מגמת השתפרות תמידית של קשב-משותף ושיפור מיומנויות תקשורת כוללות: חיקוי, פעולה על פי תור, קשר עין איכותי, קשב משותף ועוד. (Lagasse, 2014; Finnigan, E. & Starr, E., 2010)

מחקר מקיף ממספר ארצות Gertsegger et.al , 2015)) על טיפול דינמי במוסיקה ואוטיזם

סיכם מספר  עקרונות לטיפול במוסיקה באוכלוסייה עם אוטיזם:

  1. בשלב הראשון בטיפול במוסיקה המטפל מגיב ומשיב למוסיקה שנוצרת בחדר מתוך תנועות ספונטניות או מכוונות של הילד.
  2. בשלב השני השיקוף המוסיקלי יכול להיות מורחב על ידי המטפל בתקווה להרחבה אצל המטופל.
  3. למה לשקף?  משום תחושת הנראות, על מנת שהמטפל יוכל להיות קשוב, לשם הגברת תחושת המסוגלות העצמית של הילד.
  4. צריך לשים לב כי העולם נתפס בעיני האוטיסט ככאוטי ומבלבל, ולכן, על מנת לארגן אותו עבורם הם בוחרים לפעול בחזרתיות תנועתית ומעשית.
  5. טיפול במוסיקה מגיע כצורך לאזן בין המוכר והידוע לבין הצורך להיות משוחרר, “ללכת לאיבוד” בתוך הידוע והקיים (גמישות מחשבתית המובילה לסתגלתנות והפחתת חרדה היא התוצאה).  לכן יש חשיבות במטפל מיומן היכול להתקדם בצעדים קטנים ובטוחים עם המטופל.
  6. חשיבות בשיתוף הדמויות המטפלות בילד באופן יצירת הקשר בטיפול על מנת ליצור המשכיות.

לסיכום

המשיכה  למוסיקה והעיסוק בה הינה טבעית לרוב הילדים בספקטרום האוטיסטי. מחקרים מתחומי דעת ורפואה שונים מראים על שיפור מיומנויות תקשורת, קשר, שפה וחברה באמצעות מוסיקה. טיפול במוסיקה נמצא היעיל ביותר ואף גובשו עקרונות לטיפול דינמי שיעילותו הוכחה כגבוהה בשיפור המיומנויות. בנוסף, קיימת שיטה ספציפית לשיפור מיומנויות שפה באמצעות טיפול במוסיקה (AMMT).

הטיפול במוסיקה באוכלוסייה האוטיסטית נמצא כיום בשימוש נפוץ במרבית מסגרות החינוך והטיפול במסגרת טיפול פרטנית או קבוצתית בשל יתרונות השיטה הרבים המוכחים אמפירית.

רוצים להשאר מעודכנים?

הצטרפו לרשימת התפוצה

© 2019 הדס שמואל – טיפול רגשי במוסיקה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up