שוב הילד מושעה? שוב קוראים לכם לבית הספר? שוב אמירת "אני רוצה לדבר איתך" מפי המורה או הגננת מעבר לקו. לעיתים קרובות  אני שומעת, בכל מקום,  גם במקומות לא צפויים על תסכול וחוסר אונים של הורים מול בית הספר.  גם אני קיבלתי רק השבוע טלפון מהגננת של הבן הצעיר שלי. כבר ברגע שהיא ניסתה לתאם איתי את השיחה הגוף והנפש שלי נדרכו לקראת השיחה- חשבתי לי מה היא תגיד לי ומה מצופה ממני לענות ומה אם אני לא מסכימה וגם איך הילד שלי ירגיש אם אומר לו שדיברנו עליו לא בנוכחותו?

מה קורה לנו כהורים מול זה?

סביר להניח שנחוש מתח בגוף אם זו פעם ראשונה, תסכול אם זו שיחה שחוזרת על עצמה פעמים רבות ככל הנראה מיד אחר כך גם נכעס על מישהו, על עצמנו על המורה או על הילד. לעיתים יותר רחוקות נחוש דווקא נחת. 

לרוב נציג מערכת החינוך (שם כולל לתפקידים השונים בטור הנוכחי) יצור קשר עם ההורה כאשר הילד פועל באופן בלתי מותאם בבית ספר, לפעמים לשם עדכון, לעיתים הקושי יתבטא בבעיות התנהגות, בעיות רגשיות (חוסר ויסות ויוכלת להתאים תגובה לסיטואציה), בעיות השתלבות חברתית (ילד שימנע מפעילות חברתית או יפריע לה תדיר). לעיתם הקשר יווצר למטרות הצבת גבולות להורה, עידוד ליוזמה או טיפוח הקשר ולעיתים משום שההורה הוא זה שביקש קשר הדוק יותר.

כאשר הקשר בין הצדדים נוצר באופן שלא לוקח בחשבון גורמים שונים הוא עלול לגרום ליותר נזק מתועלת.

לא נעים לקבל שיחה על עדכון בעונש למשל כמו השעיה של הילד כאשר אתם לא ערוכים, מוכנים או מבינים את התועלת שלו.  אז רגע לפני שאתם מרימים ידיים מול המערכת אניח כלים לתשומת לב ופעולה שיכולים לשנות את האופן שבו הדברים התנהלו עד כה. אגב, אם קוראים לך יותר מידי פעמים, כנראה שזה לא עוזר. ייתכן גם שמזמן הפסקתם לענות או שאתם מגיעים לקחת או לפעול בלי להחזיק אפשרות של דרך פעולה אחרת. תמיד יש בחירה, גם אם היא קטנה, תמיד יש מידה של אחריות גם לנו ההורים באופן שבו אנחנו מאפשרים או מונעים את הקשר כפי שהתבסס.

כמה נקודות שכדאי להפנות את תשומת הלב אליהן:

  • זמינות- ככל הנראה נגיב באופן שונה אם זו שיחה ראשונה או אחת מתוך רצף שיחות. לא כדאי למהר להסיק מסקנות כי השיחה תהיה אותו הדבר אם היא חלק מרצף ואם היא אכן כזו שלא מובילה להתקדמות כדי להפנות את תשומת הלב על התחושה. כדאי לשים לב כי התנגדות עלולה להביא להמנעות ולנו ההורים יש יכולת לתרגל זיהוי של מה שקורה לנו בקבלת השיחה ומתוך כך להפחית אצלנו רגשות כמו כעס, בהלה ועוד.
  • הכנה – כנראה  באופן שונה אם לשיחה הייתה הכנה או ללא הכנה.  אם אנחנו טיפוסים מתוכננים, כל שינוי עלול להפעיל אותנו ולערער אם הייתה הכנה נוכל להערך אליה טוב יותר. אם הייתה יכולה להיות הכנה ולא הייתה ואתם זקוקים לה, כדאי להפנות את תשומת הלב לפונה שאילו היה פועל כך הייתם יכולים להיות קשובים יותר ומגוייסים יותר מתוך אותה איכות של הקשבה.
  • איזון- כדי לשים לב שנגיב באופן שונה אם לשיחה יש מקום לראיית ה"טוב" וה"יש" ולא רק של ה"בעיה".  אם זו התחושה, תוכלו לבקש לשמוע את פסקול הטוב במקביל, ייתכן שתעזרו לעובד ההוראה גם לשנות את נקודת מבטו.
  • התמודדות עם מציאות-  לשים לב מהו המסר שאומרים לנו, מה אנחנו שומעים במציאות ומה השלמנו קצת בראש, מתוך ההיסטוריה וכו. למשל אם אומרים לנו "הוא הפיל את החבר שלו". האם אני משלימה בראש "אבל הציקו לו" למשל או שאני מתבוננת על הסיטואציה ראשית בלי היסטוריה ושיפוט. אלו סוגי הקשבה שונים, האחד פסיבי והשני אקטיבי.
  • העברת מסר – כאשר אנחנו רוצים להעביר מסר למורה- האם אנחנו לוקחים בחשבון שיגידו לנו "כן" במידה שווה ל"לא". גם האפשרות להחזיק שיש שוני בין מורים/גננות יכול לגרום לנו לפעול אחרת. שימו לב אם אתם מגיעים בציפיה שיפתרו לכם בעיה ואם כן האם אתם רוצים להיות שותפים לתוכנית או לא ומה ההשלכות של כל בחירה (לבוא אח"כ בטענות שבחרו בשבילכם יהיה בגדר הסרת אחריות).
  • הבנה ובחירה – אם במערכת החינוך בחרו לפעול באופן שאינכם מבינים, לא ממליצה למהר ולכעוס או להתנגד, למרות שזה לכאורה מאוד טבעי. אפשר להיות מודעים לבחירה אחרת- קחו אחריות ובקשו שיחה או פגישה בה תבינו את המניעים לתוכנית ההתערבות, שימו לב שצרכי המערכת שונים מצורך של ילדכם, ראו אם תוכלו לשאול האם הם מכירים את הצורך של הילד שלכם ואם כן האם ניתן להענות לו או להפך להקנות לו כלים להשתלב באופן מותאם יותר.
  • ארגז כלים- אם אין בידכם כלים להתערבות, שתפו את מערת החינוך בכך, ראו מה הם מצפים ממכם, אל תשארו חסרי אונים. ייתכן שהם יוכלו לספק עזרה ייתכן שתבקשו עזרה חיצונית.
  • הדדיות –זכרו, אין הדדיות בין מערכת החינוך מערכת המשפחתית, לא בגודל, לא בתמיכה, לא במחויבות. שייכות למשפחה היא לכל החיים, למערכת החינוך באופן טבעי לא, ילדים גדלים ומתפתחים ועוברים בין המערכות אם מעצם התבגרותם, מעבר מגורים, התאמה למסגרת שונה או בחירה במסגרת בעלת גישה או מקום שונה.
  • מערכת יחסים– חשוב לשים לב מה  טיב מערכת היחסים בין הצדדים טרם השיחה, אם יש משקעי עבר כדאי ללבן אותם יחד או באמצעות איש קשר נוסף. הורה או מורה שכבר מרגיש "שבע" מהשני יתקשה להקשיב ולקבל אפשרות שיכול להיות אחרת.
  • זמן הפנייה- timing is everything… אם הרצון הוא דיאלוג, לקרוא להורה באמצע יום עבודה או אם  הורה יצור קשר עם מורה בשבת, חוסר ההתאמה עלול  להיות גורם להתנגדות גדולה לשיתוף פעולה. כדאי ששני הצדדים ינסו לגלות גמישות בהתאם ליכולות. תיאום ציפיות והבהרת הגבולות חשוב לתקשורת טובה.
  • זיהוי -של מי המצוקה?  כדי להפנות את תשומת הלב לחשיבות הזיהוי. אם הילד, ההורה, המורה או הילדים בכיתה- זיהוי נכון כאמור הוא 90% מהפתרון. כלים צריכים להנתן למי שהכי במצוקה ולמי שהם יעזרו לו הכי מהר. השעיה למשל משמעותה הרחקה של הילד. לרוב זה עוזר מאוד לניהול תקין ומתפקד של הכיתה, אך לא תמיד לילד אם איננו מבין מכיוון שהוא יכול לחוש דחיה בלבד. חשוב שמי שבמצוקה הוא זה שיקבל כלים להתמודד עם הקושי שלו על מנת להפחית הופעת הביטוי שלו בעתיד.
  • תהליך- שינויים לא קורים ביום אחד. הנחתם אצל ההורה או המורה בקשה זכרו שלכל אחד מהצדדים יש עולם ערכים ודפוסים משלו. על מנת לקבל דרך שונה יש להוריד "הגנות" ולקבל אולי שטעיתי או שבחרתי בדרך לא מדויקת. נפש האדם מתקשה לקבל איומים על השגרה שלה ולכן אנשים שונים יסכימו לשינויים בזמן או בעוצמה אחרת.
  • התמודדות – לא לדבר מעל הילד – עדכון של פעולות ולא מאחורי הגב של הילד אלא עם שיתוף פעולה שלו, יכול להביא לתוצאות טובות יותר.
  • מגבלה- הורה יכול להשפיע על הילד שלו בעיקר בבית. מורה רק בבית הספר. פעמים רבות יש פער בין התנהגות הילד בבית ובבית הספר והיחסים שלו עם המורה וההורה שונים. אם ילד מקיים פיצול כזה של התנהגות יש לה סיבה. לא נכון לבקש ממי מהצדדים לשלוט במקום שאין עליו שליטה כי דין פעולה כזו עלול להיות מתסכל מאוד ולא יביא לתוצאות מועילות. כדי כהורים לשים לב שאפשר להכריז על המגבלה ולנצל את שעות אחר הצהריים לאפשרות של הילד לשמוע קבלה והבנה ולהתמודד עם אתגרים שונים אחה"צ מהיום. עם זאת כדי לשים לב שאם יש פער גדול בין ההתנהגויות כדי לראות מדוע הוא מתקיים- האם בבית החוקים ברורים יותר או פחות, האם יש שינויים רבים בבית שמשפיעים על הפניות הרגשית של הילד ביום, האם הילד זקוק לעזרה מסוימת ואין לו את העזרים שלו נגישים במערכת החינוך וכן הלאה.

נקודה לסיום, לעיתים הורים לא מתלוננים בכלל על הקשר ההדוק אלא להפך זקוקים לו אם משום צורך בשליטה וידע שלהם ואם משום שזוהי דרכם להיות בקשר עם הילד שלהם. אין פסול, אם זה מתאים לשני הצדדים אך עקרונות הדיאלוג ההדדי כדאי שיתקיימו גם כאן שבראש סדר העדיפויות נכון שתהיה טובתו של הילד מעל הכל ונכון יהיה שבמערכת החינוך יפעילו תוכניות שונות בהתאם לצרכי הצדדים. כמו כן האופן שבו הילד שלנו פעל במערכת אחת לא בהכרח קשור לאופן בו יפעל באחרת, גורמים רבים יכולים להשפיע כפי שהדגמנו.

(גילוי נאות, מלבד היותי אמא ומטפלת בשוק הפרטי אני גם עובדת במערכת החינוך מזה כמעט שני עשורים).  

סוף שנה"ל עם כוחות, הדס .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 × one =

© 2025 הדס שמואל.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support