עוד רגע פסח. בהגדה מסופר על ארבעה בנים, טיפוסים שונים. קבוצה.  המשפחה שלנו היא הקבוצה הראשונה לה אנו שייכים, בה אנו נמצאים, ממנה יוצאים, בה מתרגלים ואליה חוזרים בדרכים שונות. מחקרים סוציולוגים רבים הוכיחו כי בכל קבוצה ניתן למצוא מיני טיפוסים דומים. כשאני מנחה את הקבוצות שלי או בהדרכות שונות אני פוגשת את הטיפוסים השונים. זה שתמיד ראשון בתחילת תהליך, זה שנצפה שיהיה אחרון, זה שקשה לו להתאפק, זה שחושף הכל בבת אחת ועוד. בעצם בהגדה מסופר על ארבעה בנים. שונים אך בכל משפחה נמצא בכל זמן נתון את הטיפוסים השונים. משפחה היא כמו איבר בגוף, נושמת, גדלה ומשתנה. משפחה היא דינמית. פסח הוא חג משפחתי בהגדרתו החל מההכנות לחג שכולם משתתפים גם אם באופן לא פעיל (כשאמא כועסת על ילדה שהוא לא מנקה זו גם השתתפות), כלה בחופש שכופה על כולם להפגש או להתארגן מחדש וכמובן ליל הסדר המסורתי שמפגיש אנשים יחד או דווקא מגביר את תחושת הפילוג והבדידות באין שייכות. בכל משפחה אם כך מתקיימים “ארבעת הבנים” .

באופן הפשטני ביותר, הקלאסי, אלו אפיוניי הילדים:

שאינו יודע לשאול

הילד הביישן, המופנם, שיוותר על מקומו בקלות, שלא ירצה לערער את ההורים או להטריח אותם בשאלות, הילד שלא יבקש עזרה ויתמודד לבד. זהו לרוב ילד שנולד “נוח” מאוד. מרוב שהוא הסתדר, לא היה צריך לעזור לו. כאשר ביקש עזרה, סמכו עליו שיסתדר לבד עד שלמד לא לבקש יותר. לפעמים גם להפך, מרוב שעזרו לו והוא שמע שהוא אולי מעמיס עליהם, הוא אינו רוצה להעמיס יותר ומבקש לברוא לעצמו זהות אחרת. הסכנה: הוא ימשיך לוותר על עצמו בחייו, לא ימצא את הפוטנציאל שלו, לא יהיה נוכח בחייו אלא הם יחלפו לידו והוא ישרוד אותם בהכנעה ללא תשוקה גדולה או מוטיבציה להנאה מהם. מה כדאי לעשות? לפתח מיומנות שאלת שאילות על ידי דוגמה אישית, לא לוותר עליו גם כשהוא מוותר על עצמו, להשאיר לו מקום גם בהעדרו.

תם

ילד שאינו מבין למה הכל קורה לו. הוא לא עשה כלום. מתקשה להבין סיטואציות חברתיות או לקחת אחריות על מעשיו. אוהב שהעולם פועל לפי כללים נוקשים ושונא שינויים. יוגדר לא מעט כ”ילד טוב”. הוא בדרך כלל הילד שנולד למערכת כללים ברורה ועוטפת, מגוננת מאוד שמרוב רצון טוב לא העניקה לו הזדמנות להתמודד לבד. הוריו עלולים לחפש אשמים כאשר הוא מתנהג באופן לא מותאם ולא לראות את הצד שלו במערכה. מצב זה הוא מורכב ומסוכן שכן ילד למשל שהגיע למצב של דחייה חברתית שהביאה עליו “חרם”, במקום לתת לו כלים להתמודדות ולחזק אותו בתוך מציאות קיימת, מועבר למערכת חינוך אחרת כפתרון ראשון ולא כמוצא אחרון מה שעלול להביא לשיחזור החוויה במקום אחר. מה לעשות? לשקף לו סיטואציות חברתיות בלי לשפוט, כלומר  רק מה שראינו או שמענו בלי הוספה שלנו. לא להציל אותו כל כך מהר אלא לתת לו כלים להתמודד בתוך מציאות קיימת, לחזק את הבטחון העצמי שלו ולעזור לו לזהות מה הצרכים שלו בתוך החברה (האם הוא צריך חבר אחד, יותר? האם לבלוט או להיות אחרון וכו).

חכם

הכל לכאורה קל לו. הוא מבין חוקים ופותר בעיות בקלות. יש לו יכולת מיוחדת להביט על דברים מזווית שונה. לרוב יש לו יכולת בולטת בתחום מסוים שאותו מאדירים ומשבחים. הסכנה: הוא הילד המרצה, זה שלא מקבלים אותו כשהוא לא מושלם. ילד שיתקשה לקבל ביקורת כי לכאורה הכל קל לו ויתקשה לפעמים ללכת אחרי נטיית הלב משום הצורך לעמוד בסטנדרטים חיצוניים.  חשוב לשים לב כי לפעמים גם הוא מתקשה וזקוק לעזרה, לא להבהל מרגעים כאלה, אלא לחבק את האנושיות שבהם. הוא שלם גם שאינו מושלם. לתת לו אתגרים חדשים ולהרשות לו לא להצליח בהם.

רשע

הילד שכל הזמן יכנס לצרות, יתנגד, יהדוף, יעשה דווקא. הוא אינו נעתר למערכת חוקים, מתקשה להתארגן בתוך מערכת חוקים מקובלת. למרות שבכל אחד מאתנו יש צד תוקפני מולד (“יצר האדם רע מנעוריו”, בראשית, ח’, כ”א ) כאשר הוא הצד הדומיננטי מתקשים לראות את המקום האחר והילד מאמץ זהות של “הילד הרע” כמו בסיפור של לאה גולדברג. הילדים עם ביטויים תוקפניים דומיננטיים הם לרוב ילדים עם קושי בהתארגנות, ילדים שזקוקים לשליטה גדולה בחיים שלהם כי הם חשים שאינם ברורים להם מספיק. הסכנה: הוא אימץ את הזהות של “הרשע” והחזק ויתקשה לוותר עליה בנקל כי מבחינתו מי שאינו “חזק” הוא “חלש” הוא יתקשה לראות כי קיים טווח שאינו על הציר של טוב או רע בהכרך. מה לעשות? לעזור לו לראות את הטוב שבו. להראות לו כי כמו קיפוד, ברגע שיקפל את הקוצים יהיה קל יותר להתקרב אליו ולעזור לו, להעניק לו את ההזדמנות לנוח מהמלחמות שלו ומהכוח שלו. בעיקר להיות יציבים מולו בדרישות והציפיות ממנו, ציפיות שיותאמו אליו ויתנו לו תחושת הצלחה בכל פעם קצת יותר עד שיוכל לוותר על העוצמות הלא מותאמות.

כל אחד מהטיפוסים הנ”ל הוא רק אפיון גס של תכונות שיכולות להתקיים במקביל באחד או בנפרד. כאשר ילד מאמץ זהות דומיננטית אחת, חשוב לראות מדוע אנו רואים אותו ככזה. האם היינו רוצים שיהיה בו גם מהטיפוס האחר? אם כן מה כדאי או ניתן לעשות. פעמים רבות, רק מעצם הפניית הקשב לאפיונים השונים כבר מתרחש שינוי שמקורו בתודעה והפניית הקשב. כישורים חברתיים תקינים הם אלו אשר מאפשרים לנו להתארגן מחדש בכל סיטואציה חברתית משתנה ללא חשש ממנה. כישורים חברתיים תקינים מבטיחים קרבה לאושר שכן שייכות ובטחון הם שני המדדים העיקריים בה.

חג שמח,

הדס .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

20 − 19 =

© 2019 הדס שמואל – טיפול רגשי במוסיקה.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up